שוב שותקת
ואני על מיתרי ליבי פורט
את שמה
על עץ או על ספסל חורט

לאט לאט הן נמהלות
רגשות ומחשבות
כמו אלכוהול זול בכל מיני צבעים
כמו אנשים ריקים בפאב של בודדים

כשהיא צוחקת זה נוגע
כשהיא שותקת - נכנס.פוגע
מכה אחת - על הקרשים אני נופל
כמו דג מחוץ למים מפרפר ומתפתל

בשתי ידיים נאחז במעט שיש לי
שלא ילך לי לאיבוד
שוב היא שותקת
וזה מרגיש כל כך אבוד

אם רק ידעה
בשר ודם אני ולא ברזל
לסגנון שלה , נדמה לי
לעולם לא אתרגל

בשתי עינייה יש בת צחוק
והיא כל כולה...אישה
פתע מחליפה עורה
פתע נהפכה קשה

ואני
רק מילים יש בקרבי
ובשתי עיני דמעות
שתי עיני המקנאות.
שמישהו אחר אצלה הוא הראשון
מישהו אחר שוכב איתה לישון
את מילותי אליה הוא לוחש
האם ליבה ממילותיו גועש?
את ליטופי הוא מלטף
בשתי ידיו אותה עוטף...

והיא
מה היא מרגישה
כשהוא בה כך נוגע?
האם גם בליבה מעט כאב
האם אצלה...נכנס.פוגע

אך היא שותקת
ודאי תמשיך לשתוק
את פניה תעטר לעד בת צחוק
לעד תיהיה אישה
יפה.רכה.עיקשה

ואני
רק מילים יש בקרבי
אך כל כוחן של מילותי
הן נשטפות עם דמעותיי...