הכוכב שלי כבה
חושך על פניי,
חור נקרע
רקיע חסר, שגגה.
כוכבי אינו מאיר עוד
דמעות מטשטשות, אך
מהו נוף באפלה:
רקיע קרוע
איננו אלא כאב.
מחר, עת שחר יפציע
אלחש כאבי למלאך של בוקר
אפציר בפניו, אתריע,
לערום עננים, כדורי אפור
לפתחו של הקרע.
את יגוני כך אצניע
אצא בלילות בטוח,
שמיים לא יפלו עלי
מים, אולי רק מים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.