את עומדת בצומת
לבושה בשחור
מנסה את גופך למכור.
שונאת את עצמך
יודעת שאין ברירה,
ופתאום מכונית עוצרת,
ופתאום יד קרה.
לוקחת את הכסף ובורחת,
קונה עוד מנה, מזריקה ושוכחת.
את הולכת ברחוב, והלילה שחור,
מחפשת מקום לישון,
מחפשת מקום מסתור.
מסתובבת כמו סהרורית,
השיער מסתיר את הפנים,
מנסה לברוח מאנשים מוכרים.
ופתאום צעקות,
ופתאום משטרה,
והנה ראית עוד דקירה,
והפעם זה מישהו שאת מכירה.
ואת בורחת, ולא בוכה,
כי אין לך ברירה