היא רצתה להביט היא חשבה שהוא לא, הוא רצה וחשב בתוכו.
היא רצתה לנשק וחשבה שגם הוא, הוא ידע שהיא כאן בשבילו
היא הלכה בלעדיו והרגישה אותו, היא חשבה שהוא הולך לבדו.
היא תלויה מלמעלה כמו בובה שעל חוט הוא מושך בחוטים בקפידה
הוא מחייך מעליה, מחכה ומתכנן כל הצלחה וכל מעידה.
הוא חייך, היא חייכה, הוא צחק, היא חיכתה לדבר הטוב שיבוא
שיביט בעינייה, שילחש לחישה, שתיקח לו את כאבו
על הקו של השמש ,רטובה בקצוות, הוא מקרר אך היא יבשה
על הקו של הרגש, עטופה בחומות, הוא החליט ולחש לחישה.
החוטים של הרגש התחברו אל הלב, הם חסמו את ליבה כבר שנים
החוטים של ידיו נשמטו על הרצפה, היא בובה ומסביבה אנשים
היא עצמה את עינייה, הוא עצם את עיניו, היא פתחה את ליבה
לרווחה
הוא פתח את ליבו ולחש לחישה, הוא שוב מעלייה , אך עמוק בתוכה.
נכתב בתאריך 20 ינואר 2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.