|
האדישות משתלטת עליי
אני בדרך לים
והעיניים עדיין יבשות
רוצה להישכב על החול החם
להרגיש את הירח
לעצום את עיניי ולבכות
אך לא מסוגלת
כי כבר כמה שנים שהעצב לא מצליח לחדור לי ללב
טבעתי בריקנות של עצמי
ונואשתי מצפייה לדיכאון המתוק
אני נסחפת
אני אובדת
אני אפטית
האדמה רועדת
עוד כמה אנשים מתו
ולי עדיין לא אכפת. |
|
|
תראה אבא,
זיקוקים!
הירו טקגשי,
הירושימה, 1945 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.