New Stage - Go To Main Page

בונה דיאה
/
יציאה (מהארון) בפאב

נסעתי עם חברה לפאב תל-אביבי מקסים מקסים.
(למרות שלדעתי זה די טיפשי לנסוע לפאב במכונית פרטית, כבר עדיף
מונית).
ישבנו על הבאר וכהרגלי, שתיתי משהו חזק ואז בירה.
כך שהייתי מספיק משוחררת כדי להתחיל עם הבחור לידי שנראה בול
כמו שרון אלכסנדר. הוא לבש טוגה לבנה וסנדלים (הייתי מטושטשת
אבל סבורה שזה מה שהוא לבש).

כך זה היה:

הוא: "Hey את, תשמרי לי על המקום, אני הולך לשירותים".
אני (בקול מגמגם): "כן, כן בטח, למה לא?" (יופי, עשה אותי
שומרת חפצים).
אני לחברה שלי: "היי, הוא בכלל נכנס למטבח יחד עם הברמן, זה
אמור להביע משהו"?
היא: "לא נראה לי, רגע... אולי בעצם הוא המנקה, או מקסימום
הטבח"?
אני: "אז הוא ישב לידינו כי זו היתה הפסקת הסנדביץ' שלו?!?!"
היא: "אהממממ"
אני: "לדעתי... ולא נעים לי לחטט.... אבל אולי הוא והברמן...
מממ.... נו, את יודעת...."

הוא מס' 2 בלונדיני (קוקו מאחור וקרחת מלפנים): "שלום, אני
יכול לשבת לידך?"
אני: "לא הכיסא שמור ל"הוא מס' 1" (ויופי לי, אני שומרת לו על
הכיסא והוא עושה חיים עם הברמן החתיך).
הוא 2: "אז כשיבוא, אלך. מה שמך?"
אני: "מי שואל"?
היא: "מי זה"?
אני: "די!"

'הוא 1 'חוזר לכיסא ומעיף את 'הוא 2 '
(אז יש לנו רק 'הוא' אחד)
אני:" אולה, איפה היית???"
הוא: "אהמממ.... פה ושם".
אני קמה לכיוון השירותים (ובניגוד אליו, באמת הולכת לשם)
מסתבר שגם הוא הלך הפעם לשירותים ונפגשנו במסדרון אחרי חמש
דקות.
בשלב של תעוזה (ותודה לאלכוהול) שאלתי: "תגיד, היה לך סטוץ עם
הברמן"? והוא עונה בחיוך ענק: "איך ידעת"? השבתי לו בחיוך מסכן
(כאמור רציתי את שרון אלכסנדר בשבילי): "אמרת לשמור לך על
הכיסא כי אתה הולך לשירותים, אבל חברתי ואני ראינו אותך מגיח
אל מאחורי המטבח..."
הוא: "וואלה? צ'מעי, אני חייב ללכת, קחי את המספר שלי ונדבר,
הא?"
אני: "נו, שיהיה" (מה לעזאזל ייצא לי מזה?)

אחרי שהלך, קשקשתי עם חברתי על העניין. שאלתי אותה מתי כדאי
להתקשר... בלה בלה כדי שלא אראה מעוניינת יותר מדי (כי רק אני
מסוגלת להיות מעוניינת בהומו ולקוות שיעזוב את המחנה למעני).

אחרי יומיים התקשרתי וענתה לי אישה.
אמרתי לה: "היי, אפשר לדבר עם שרון (בשבילי הוא תמיד יהיה שרון
אלכסנדר)?"
היא שאלה מי רוצה אותו, כי הוא מתקלח ואולי רוצה להשאיר הודעה
ולעזאזל, מי אני?
אז בשיא חוצפתי שאלתי "מי את"? (האמת שרציתי לדעת אצל מי אני
משאירה הודעה) והיא אמרה: "אני אשתו".
אוי ויי זמיר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/7/02 18:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בונה דיאה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה