התאבדות- איבוד עצמו לדעת, שליחת יד בנפשו.(מילון אבן שושן)

את המושג שליחת יד בנפשו רובנו הגדול מכיר. לנסות ו/או להצליח
להרוג את עצמך. זה דבר ידוע, מפורסם. אבל כשחושבים על המושג
התאבדות, אני לא חושבת שחושבים על ההיבט של איבוד עצמו לדעת.
לא כל מי שמתאבד מטורלל, נכון?

מטורלל (משוגע)- חולה נפש, שדעתו נטרפה, לקוי בשיגעון.( מילון
אבן שושן)

אז לפי הבנתי את ההגדרות שנמצאות פה מולי (ומולך), המתאבד
המצוי הוא איזה חולה נפש משוגע שתמצית חייו הוא שלבסוף ישלח יד
בנפשו? ועכשיו לסיפור:
חברה שלי, חברת הנפש שלי, הבנאדם הכי קרוב אלי בעולם סיפרה לי
שהיא הולכת להתאבד. שנמאס לה מהחיים שלה, מהמצב הביטחוני,
מההורים, המשפחה והחברים. היא סיפרה לי שהעולם איכזב אותה
ושאין לה טעם להיות בו. ואני שתקתי. מה אפשר להגיד לבנאדם
שסיפר לך שהוא הולך להתאבד? הרי הוא כבר החליט, אין הרבה
סיכויים לשנות את דעתו. אז אני שתקתי. והיא המשיכה. המשיכה
וסיפרה לי כמה קשה לה וכמה נורא, מתי ואיך היא הולכת להרוג את
עצמה, סיפרה לי הכל. ואני שתקתי. אי אפשר לשכנע מישהו בכמה
משפטים שיוריד את רעיון ההתאבדות מהראש שלו. אז שתקתי.
היא התחילה לבכות, ואני חיבקתי אותה ושתקתי. אח"כ היא הודתה לי
על שאני בנאדם כל כך קשוב, שאני לא מנסה להוריד אותה מהרעיון.
ואני רק חשבתי לעצמי שהיא טועה. שאני לא בנאדם קשוב. שאם היא
לא תתאבד, אני אהרוג אותה בעצמי. אני אהרוג אותה על שהיא חושבת
לעזוב אותי. כי אם היא תעזוב אותי, אז מי יישאר בשבילי? מי
יישאר כדי לשתוק כשאני ארצה להתאבד? אז המשכתי לשתוק. בלילה
ההורים שלה התקשרו אלי הביתה. בפאקינג 3 בבוקר הם התקשרו. הם
שאלו אם אני יודעת איפה היא, מסתבר שהיא ברחה מהבית. אני
ידעתי, היא הרי סיפרה לי הכל. אני ידעתי איפה היא עכשיו נמצאת.
ויצאתי. יצאתי מהבית בפאקינג 3 בבוקר כדי שלפחות היא תישן
במקום חם בלי כל המופרעים האלה בחוץ. מופרע? מה זה מופרע?

מופרע- בלתי יציב בנפשו, הסובל מהפרעות נפשיות.

חברה שלי תסתדר עם כל המופרעים האלה מצוין. עם כל האנסים,
שודדים ורוצחים שמסתובבים בחוץ היא תסתדר מצוין. לפי ההגדרה
היא בעצמה כזאת. מופרעת.
אבל היא לא. חברה שלי לא מופרעת, היא רק רוצה להתאבד. ובעולם
כזה, אפשר להאשים אותה?