מומלץ לקרוא כשברקע-
Simon & Garfunkle - Crimson and Clover
אני לא יודע מאיפה היה לי את האומץ. מדים, מבט מושפל, דפיקה
בדלת. עלתה בי המחשבה פשוט להעלם לחדר המדרגות, לברוח, לשכוח.
התלבטתי אם להשאר או לברוח.
הדלת נפתחה, היא הייתה מופתעת, גם היא לא ידעה מאיפה היה לי
האומץ. עמדנו אחד מול השנייה בפתח הדלת, לאט לאט הרמתי את המבט
שלי מהריצפה תוך כדי שאני מנסה לחזות איך היא תיראה ברגע שאני
אסתכל עליה, זה מסוג הדברים שלא סובלים דיחוי, אפילו של מאית
השנייה שלוקח להרים אליה את המבט. התחזית שלי הוכיחה את עצמה
כנכונה, מכת יופי היכתה בי ממולי, מעיניים גדולות חודרות. היא
לבשה גופיה צמודה ומכנסי טריינינג. המשכנו לעמוד שם בפתח בלי
לאמר מילה, לעמוד ולהסתכל. ניסיתי לנעוץ את המבט הכי חזק
שיכולתי, למסור מסרים טלפתיים. היא עדיין הייתה מופתעת, לראות
את החייל שעומד בפתח ביתה ונועץ בה מבט, היא לא אמרה מילה,
הסתובבה והחלה ללכת פנימה, ואני אחריה. "אתה רוצה לשתות משהו?"
שאלה כשגבה מופנה אליי, "לא תודה" אמרתי תוך כדי שאני משעין את
הנשק שלי בפינת החדר. המשיכה ללכת והתיישבה על המיטה, ואני
לידה, קרוב. שתקנו. לא ידעתי מה להגיד, אחרי שנים של חוסר
ודאות, רציתי לשלוח לה צליל מכוון. הסתכלתי עליה שוב אחרי כמה
דקות בהן ברחתי עם המבט לכל כיוון אחר אפשרי, אבל לא יצאה לי
שום מילה מהפה. היא נשענה על הידיים. קירבתי את היד שלי עד
שהאצבעות שלי נגעו בשלה, היא באותו רגע נעצה בי מבט, ואני
נעצתי חזרה. האצבעות נגעו רק בקצה, בצורה כזאת שעושה צמרמורת
בכל הגוף. נשמתי חזק בכוונה כדי שהשיערות שלה יתנופפו
מהנשיפות. פתאום היא קמה מהמיטה, איגרפתי את היד שלי, חשתי
פיספוס. היא הלכה אל המערכת והפעילה אותה, הכניסה דיסק של
סיימון וגרפונקל וחזרה לשבת לידי. היא קירבה את היד שלה כאילו
חייבים לחזור למצב הקודם. ליטפתי בעדינות את הזרוע שלה עם גב
כף היד שלי. העור שלה היה כלכך חלק. לא ידעתי מה לעשות, הייתי
במצב בין גן עדן לגהנום, מפחד להמשיך, מפחד לעזוב, הרגשתי אבוד
לגמרי, כמו אבן מתגלגלת. היד שלי עם רצון משלה טיפסה עד ללחי
שלה, הסתכלתי לה בעיניים, העיניים שלי נצצו ושלה זהרו.
התקרבתי, השפתיים שלנו היו 10 סנטימטר אלה מאלה, היא הרגישה את
הנשימה הכבדה שלי, המשכנו להתקרב עד שהשפתיים ממש נגעו. היא
עצמה את העיניים, אני את שלי השארתי פקוחות, היא ציפתה לנשיקה,
ואז פקחה את העיניים, ורק אז תקפתי. התנשקנו כשאני מלטף לה את
הלחי, ואז את היד ואז את הרגל. הרגשתי כאילו אני חוזר לחיים.
היא לאט לאט נשכבה אחורה, ואני מעליה. נישקתי אותה בצוואר תוך
כדי שעם הידיים אני מלטף לה את הכתפיים, היא נשמה בכבדות. היא
הוציאה לי את החולצה מהמכנסיים. המבט בעיניים שלה היה מבט
שבוי, אני לא בטוח אבל אני חושב שהיה שם נצנוץ של דמעה. ליטפתי
את היד שלה ואז לקחתי את כף היד שלה ונישקתי אותה, שמתי את
האצבע שלה בפה שלי. חזרתי לנשק אותה, עכשיו הידיים שלי כבר
ליטפו לה את החזה שהיה בגודל בינוני אבל בטקסטורה מושלמת. היא
פתחה את כל הכפתורים של החולצה הצבאית והכניסה לתוכה את
הידיים, היא הורידה אותה ואני נשארתי עם הגופייה הלבנה שמתחת.
השחלתי את הידיים שלי מתחת לגופייה שלה, הגוף שלה רתח מחום,
ואני בידיים קרות ליטפתי אותה מתחת לחולצה. לאט לאט בצורה
מנופית הורדתי ממנה את הגופיה. נישקתי אותה בצוואר ואז
בפיטמות. גם היא חיקתה אותי והכניסה את הידיים שלה לחולצה שלי,
ליטפה את שרירי הצבא שגדלו שם והורידה לי את החולצה. עכשיו היה
מגע בין החזה שלי ושלה, והבטן שלי ושלה, וחום הגוף שלנו התאחד
ורק רציתי לתת לה כל אינץ' מהאהבה שלי. העברתי את הלשון שלי
מהצוואר שלה לאורך כל הגוף שלה עד למכנסיים, אותם משכתי ביחד
איתי למטה והמשכתי עם הלשון עד כף הרגל שלה. הכנסתי את הבוהן
שלה לפה, ועליתי עם הלשון את הדרך חזרה עד לשפתיים שלה. היא
פתחה את החגורה שלי וליטפה לי את הבטן והחזה. ליטפתי אותה
בבטן. נגעתי בה מעל התחתונים, היא אהבה את זה. השחלתי רק את
הבוהן שלי לתוך התחתונים שלה בעדינות וליטפתי. הסתכלתי לה
בעיניים, נישקתי אותה. הכנסתי את כל היד, היא עצמה את העיניים.
החדרתי שתי אצבעות, והיא הקשיתה את הגוף שלה והתנשמה במהירות,
הדופק של שנינו עלה. "הלילה הזה הוא שלך" לחשתי לה באוזן.
אם רק לא הייתי בורח כמו איזה פחדן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.