מספר אנשים תלויים באוויר
על חבל דק תלויים.
צווארם שמוט מטה,
עיניהם מגולגלות מעלה,
לא מפסיקים בשירתם.
מזמרים בלחש מדקלמים מילים במדויק
ונועצים בי סכין חדה,
מעסים בה את גבי אט אט.

כולי מפוחדת כל גופי רועד, משקשק.
אינני שומעת דבר דבר מלבד מוחי
הוא מתקתק שם מעלה ללא הפסקה,
חובט בחזקה שורט את דפנות ראשי מבפנים
ומנגן בקולו תפילה חרישית.

הרכות הכי סוחפת מנסה למשוך את ידיי,
הדמעות הכי חמות מנסות לשטוף את גופי
והוא מתקרר ומתנגד.
נשאר במקומו עומד איתן
דבר לא מזיזו מהמתחם הנותר הזה.

זועקים אליי ובוכים אליי כל האיברים
הכל מבפנים מתערבל,
מחשבות מתכנסות בתוך עצמן,
רגשות מתלטפים לאיטם,
ואני בוכה.