אתה יודע סבא
איך זה שנשבר הלב,
פתאום אתה מרגיש אותו
פועם בחוזקה, צועק צעקה שלא נשמעת...

תגיד סבא,
איך זה שם למעלה?
הכל טוב יותר
נכון שכבר לא צריך לבכות יותר?

אני ממש לא מבינה סבא,
איך ההגיון והלב בשני כיוונים שונים הולכים,
ולמה בחיים הכל צריך להיות סיפור
ולא מסתדר על מי מנוחות?

נמאס לי סבא, נמאס כל כך!
אולי אני יעבור להיות איתך
הרבה זמן לא ראיתי אותך
וכנראה טוב לך שם
כי אתה לא חוזר.

סבא, שם למעלה
מדברים על מוות
כמו שהוא פה,
עצוב, שקט, נחמד, שמח...
מוות ללא מילים,
ללא כאב....