אוטובוס מרחף בשקט
על הגשר של נחל צין
חווארים מתפתלים בערוצים קטנים
כמבוך של נימים בלב הערבה.
מימין המכתש הקטן
אכול סחף ושנים
חלול ומחולל כגזע חי
של עץ זית מת.
תיק על גב
מסע אל העבר
היה היה, היה יהיה,
היה נשאר
טעם המלח, טעם המדבר.

שם היא נמצאת
חליל בין שפתיה
חצי מנגנת חצי נושקת
נפתחת אל העולם,
פניה מלאי קמטים של הבנה
ובעיניה ברק של ידע
הנגלה באבק הדרכים
ובסופות החול הנודדות.
אני חודר אליה
נסחף עם הקולות
יחדיו כאחד על מצע של חולות
היא גונחת, היא רותחת, היא פורחת
יוצאת עם השדים במחולות.

השחר עולה
רוח קיץ מלטפת,
שעות הרחמים של השמש
מנסרות בין צבעים
מעל הרי אדום.
צבוע בודד פוסע למאורתו
עדר ראמים כצלליות שחורות ולבנות
בינות עצי שיטה שוברי קרניים ראשונות.
תנועה ערה של ההולכים לישון,
עצירה בטעם תה כוכב מתקתק.
נרדם בשמש קופחת
וחולם עננים
ומעוף של עיט
וקריאות זנבנים.
מתעורר וצועד לכיוון חצבה
ובראש מתנגן לו
בלוז ערבה.