בזמן שאת אוהבת, אני הולך ומתערב באהבתך
ולא ניתן להבחין עוד בין אהבותינו,
עד שליבך המוכשר כמו שעון שוויצרי
שואב אותי פנימה אליו,
ללכת לאיבוד בעליות ובחדרים
המתכווצים עלי והולמים בי חלומות.
סיפרתי לך שבכל בוקר אני זורה פתיתי לחם יבש
אל הזרזירים שבחצרי?
מישהו פעם אמר
."I don't suffer from insanity. I enjoy every minute of it"
באשר לך, אהובתי, אני יודע:
באחד הימים, כשיאספו הזרזירים על אדן חלונך
וימקדו בעינייך את חיוכי הרחוק
זה יהיה הרגע להפנות את תותחך אלי,
למשוך בהדק ו-
לשבת על כדור הברזל הכבד והשחור.