עולם המתים כעולם החיים/ב.ל.

ישבתי על עדן החלון המכוסה בטל
דיברתי עם ידידי על אהבה
שוחחתי עם אלוהים השוכן ממעל
חיכיתי לכתיבת הצוואה.

כסנאים הרודפים אחר רוח נושבת
כסערת רגשות טרייה וכואבת
בין עצי היער הטרופי הקר
הרהרתי במוות ובנסיבותיו בעיקר.

ראשי היה תקוע באדמה המוצקת
רחשי הרוח בשריקה שנשחקת
קולות מבצבצים מהארץ, מתחת
את עולם המתים בחיים היא צולחת.

סכין, חרב, אקדח, גרזן
שריון, פלדה, קסדה ומגן
קרעו את האדמה, פירקוה לגזרים
התגלו יבשות, ארצות וערים.

עולם המתים כעולם החיים
תרומת הטובים כנזקי הרעים
עלם, נער כקשיש מזדקן
הבדל הלא לעומתו של הכן.

אופטימיות ופסימיות מתערבבים כאחד
עולם החיים כאילו נכחד
האושר גובל בקו הדמיון
מועמד ברמה של ערך עליון.

ההמוניות עוברת בין גיהנום לגיהנום
ובגן עדן שורר שיממון
שלווה, ריקנות, רוגע ועייפות
את החיים רצחו ברגעי הישות.

עולם המתים כעולם המתים
חלומות רבים אותו הם עוטים
לתגובה אלוהית, להזדמנות חוזרת
שבאופק נראית תקווה מיותרת .