[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורנית בלנק
/
לאכול את הראש

מרוב שהיה חשוך, לא שמתי לב ומעדתי על קצה של מרצפת שבורה.
יצאתי במהירות מהבית על מנת שלא לחזור לעולם. זאת הפעם האחרונה
שאני נותנת לזה לקרות, חשבתי לעצמי, למרות שזאת הפעם המאה שאני
אומרת לעצמי את המשפט הזה.
לריב עם אבא שלי זה מקרה שכיח כמו מילואים לאסי שהיה צנחן
קרבי, אבל מה... אין לי כסף לעזוב את הבית, אז אני רק עושה צעד
החוצה וחוזרת, בשביל לנשום.
קניתי "גולדסטר", והתיישבתי על ספסל ליד הקולנוע שמקרין את
שוורצנגר. חשבתי, שלפחות שוורצנגר מוציא את הכעס בצורה טובה
ועוד מרוויח על זה המון כסף. למרות שהוא נראה אידיוט, הוא בטח
יותר חכם מאבא שלי, שהכעס שלו יוצא יחד עם טיפות רוק מפה עקום,
ואז הוורידים במצח מתנפחים, כסף הוא בטוח לא רואה מזה.
לידי התיישבה דמות עם "מכבי" וביקשה סיגריה, רק אחת, באנגלית
גרועה ועיניים מלוכסנות. נתתי, לא רציתי לעשות מזה סיפור אבל
הוא, הסיני, לא הפסיק לדבר. בהתחלה לא הקשבתי, רציתי לחשוב על
אבא והכאב והוורידים, עד שהצלחתי להבין מתוך גיבוב המילים
באנגלית שהסיפור הוא על אבא שלו, שהיה מכה אותו עם מקל דק
מבמבוק. "למה הוא הכה אותך?" שאלתי את הסיני שגיהק בריח של
"מכבי" והסיני אמר, שכשמשפחה סינית יושבת לאכול זה לא מנומס
לקחת בהתחלה את הראש של הדג, והוא, כשהיה ילד תמיד היה לוקח את
הראש, תמיד ראש, ואז אבא שלו היה מצליף בו עם המקל. רציתי
לשאול אותו מה כל כך טוב בראש של דג אבל שתקתי כי על טעם ועל
ריח אין להתווכח.  
אז חזרתי הביתה עם ריח של "גולדסטר" וחשבתי כל הדרך על הסיני
והמקל ועל הראש של הדג, והלכתי ישר לישון, כרגיל. ואני מקווה
שיהיה בסדר, למרות שאני די בטוחה שעוד מעט שוב יקראו לאסי
לעשות מילואים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-"שלום אדוני.
אנחנו מהכספת.
כל שאתה צריך
לעשות זה לענות
על השאלה היחידה
שנשאל אותך. אם
תענה נכון תזכה
בהרבה כסף."
-"טוב. אני
מוכן."
-"סלוגן הוא?"
-"ראש הממשלה
הרביעי של
סודן?"



-שפרירית, באמת
מנסה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/6/99 13:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורנית בלנק

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה