שמש אפורה / כבר שגרה |
ואתה אבוד, ובתוך תעלות הנשמה
מרגיש את הדם הזורם
בוריד הכי קטן בגוף שלך,
הופך את הלב למעיין העצב של גופך,
וכל העורקים שיוצאים ממנו
מולכים בנהר של דם קר,
שלא יכול להפסיק לזרום,
והאדישות שלך שהולכת וגוברת
תוך כדי התעצמות האובדן שארצך סובלת,
תוך כדי הבחילה שמגנה על תחושת הכאב,
הורגת אותך, חונקת את העצב המוחי שלך,
הופכת אותך לגוף ללא נשמה שממשיך הלאה,
כי זה כבר שגרה.
19.06.02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|