קשה לי להצביע עליו,
עכשיו,
על הדבר הזה שעושה לי רע בזמן האחרון, שגורם לי לבכות כשאני
לבד עם עצמי.
לא טוב לי עם עצמי, לבד.
עד שהיה קצת אושר אחרי תקופה ארוכה חשוכה.
אבל אין טעם להאחז במשהו שלא קיים באמת ולהאציל משהו שלא היה
מושלם מלכתחילה.
להתגעגע למישהו שהפכתי אותו למשהו שהוא לא,וגם שלא מתגעגע
חזרה. או אולי כן?
אני כבר לא יודעת.
זה אני שעושה את הכל כל כך מסובך וקשה כשזה בעצם לא?
אני סתם עצובה, בלי סיבה מוצדקת?
אבל אני לא יכולה לשלוט בזה שפשוט לא טוב לי.
לא כל הזמן, אבל גם לא מעט זמן ואני כבר לא יודעת מה או מי
יעשה לי טוב.
אולי זו אני בעצמי צריכה לעשות לי טוב?
אבל ככה להמשיך אי אפשר.
פשוט אי אפשר.