הלילה שבא אחרי היום.
חושך שעוטה מעילו עלי.
צמרמורת כעומד לפני תהום,
היש אומץ לשנות דרכי,
הבחירה האם היא בידיי .
בגלקסיות רחוקות במרומים,
שבילי חלב והמון כוכבים,
שובל כוכבי שביט זוהרים,
לכולם מסלולים קבועים.
רק אני מיטלטל,
מצד לצד,
על גלי אפנון,
של הילות . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.