אני לא יודע מה עוד לכתוב
כדי שסופסוף יפסיק לכאוב
שלוש לפנות בוקר ואני אמור לישון
שינה היא חסד, מתוק ואחרון
זה לא עוזר, נגמרו לי המילים
מזמן אני חוזר על אותם חרוזים
איך מבטאים אותו כאב ישן
אחרי מאות נסיונות שהעלו עשן?

אני לא יודע מה לכתוב
אני לא יודע איך לא לאהוב
אני לא יכול למנוע פיגועים
אני לא יכול לרפא את החולים
אין לי מושג גם איך להגיע לאלוהים
כדי להתחנן שיעשה את החיים יותר הוגנים
אז מתוך חוסר היכולת וחוסר האונים
אני שוב מנסה לברוח דרך המילים

ואולי סיגריה? מאחת לא מתים!
אולי קצת עשב, קצת סוטול, קצת סרטים?
אולי אלכוהול, לצחוק קצת בלי קשר?
ואולי פשוט לקפוץ אחורה מהגשר?
והיא היתה אומרת "זו דרכם של פחדנים!"
מה היא יודעת? היא מהחכמים
פחדן, טיפש, ועוד המון דברים
אם רק יכולתי להמציא עוד כמה מילים...

אולי לשים קצת מוסיקה, נברח מהחיים?
גיטרה חשמלית פול ווליום, ימותו השכנים!
חיים בלי דאגות, שונאים את כולם
צורחים על בעיות, שמים זין על העולם
לנגן אני לא יודע, ולשיר? לא כדאי...
והרי כל דיסק ושיר בסוף נמאסים עליי
אני לא מהמשתמשים, אני יותר מהיוצרים
כמה עוד נשאר בי? כמה עוד שירים???

הכל מתחיל בזה שאני אוהב
וכל היום רע וכל היום כואב
ואין לי שום מפלט, חוץ מהכתיבה
כבר מאתיים פעמים כתבתי את אותו שיר אהבה!
נגמרו הרעיונות, נגמרו לי המילים
איך נושא אחד מוליד מיליוני כאבים?
אני אוהב אותה לנצח, למרות שזה לא חשוב
לעזאזל השיר אהבה הזה...כתבתי אותו שוב!!!