[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורנית בלנק
/
דמיונות

יש לי דמיונות. מתחת לשמיים שהמצאתי, אני נותנת למחשבה לתפוס
תאוצה ולהמריא אל מה שתקף במשוואה שלי בלבד. לרוב, זוהי לא
האמת באמת, אבל האמת באמת היא אני ולי יש דמיונות.
מכורח הנסיבות עלובות המראה נאלצתי תמיד לעשות זאת, לכייר את
מה שיש מחדש ולשבור את המציאות לחלקיקים בלתי נראים. גנבתי
פיסות מידע מספרי ילדים, הדבקתי לתוך אגדת עם נשכחת, מרחתי
בורוד והגשתי לסובבים אותי. היום אני יודעת שזה יותר זול לשנות
את המצב הקיים, מחירי החומרים נמוכים יותר. אבל אז הלכתי על
העשיר, המורכב, שחודר את הנשמה, וחלמתי על משהו אחר, רק חלמתי
ואף פעם לא עשיתי באמת.
נותרתי פצועה, אכולת פשפשים, כי הייתי טובה מידיי בצעירותי. לא
נתתי למחשבה המרדנית להתפרץ החוצה, דרך זנב הסוס והג'ינס
הנכון. מחלתי עליה, הדחקתי אותה למקום שאינני יודעת את שמו.
היום, בגלל כל מה שהיה, אין לי מושג איפה שמרתי אותה, או האם
בכלל היא מתויקת. היום יש לי דמיונות.
מתחת לשמיים שהמצאתי, ניראתי ממש כמו כולם, אף אחד לא ידע את
האגדה. הגעתי עד לנמוך ביותר אבל מסביב לא ראו את הפחד. הייתי
נסיכה, מלכתי בעולם חסר דאגות, רק על עצמי ועל דמות חסרת פנים
אחת, שמשום מה החליטה להצטרף למשחק. ירקתי מתוכי את מה שראיתי
באותן השנים, היה קשה לראות זאת אז ירקתי בכוח. משום מה, למרות
עולמי הורדרד, שנאתי את הדמיונות.  
אחר כך, בהבזק של שניה, ביום כחול אחד שיישאר תמיד, הבנתי שיש
לי דמיון. פתאום קלטתי את האגדה, פתאום נפלה עלי המציאות,
והתחלתי להתאבל עליה והזלתי דמעה ראשונה אמיתית. פתחתי דברים,
אמרתי אין סוף אמיתות שבסתר בלי לשייף את הפינות, שרפתי את
המחקים שהיו לי, כולל הטיפקס שמרדים את האמת בלבן.
מי ששמע לא רצה לשמוע, גם מי שרצה לא יכול היה להאמין. אגדות,
הם אמרו לי, דמיונות של ילדה, משחק מחבואים עם מציאות מעייפת.
שיחקתי עם הכאב הזה, של המילים שהוטחו בנכון שלי, שטפתי כל מה
שהשחיר ושמתי הכל על מאזניים כסופים. מדדתי את האגדה, מדדתי את
המציאות שנאמרה בקול, הוספתי את חוסר הקבלה של הלבבות הקטנים,
הכנסתי גם קצת ביקורת בונה. יצא לי פשוט.
הדמיונות עברו שינוי, לא מתו, לא החווירו. אינם עוד אגודות
קסומות, אפילו לא סיפור לבובות, שלפני השינה, כשכאב נשפך
מהחריץ שבין הרצפה לדלת. הם אחרים, דפוקים יותר, פחדים חדשים,
צמריריים. דמיונות על סמך ידיעה של אמת, דמיונות של אמת
מוגדלת, שהייתה, האמת שבאמת דרך זכוכית מגדלת תכולה. אני.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דינו, תפוס תהוא
שמאשר את
הסלוגנים ותביא
לי אותו.
לא, מטומטם, חי.
חי! אחרת איך
אני יסביר לו?


המפיונר
הקומפולסיבי


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/6/99 13:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורנית בלנק

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה