הוא הפסיק לנשום כשהרובה השמיע רעש
הוא הפסיק לחיות כשקבעו שהוא מת
והפלוגה בכתה בזמן שהרגה ברצף
לוחם אחר לוחם

והוא עלה לשמיים, והתיישב לו על ענן
וראה איך כל כך הרבה מדים ירוקים
באים לנחם בזמן כה מוקצב
לפני שילכו למשפחה הבאה

והוא הפסיק לגדול,
וכבר לא ספרו לו שנים
וכבר לא זכרו איך בשנת 98
הוא איבד את חייו לטובת חיים אחרים

אז השם שלו מוזכר פעם ביום זיכרון
בשניה רופפת בחלש מצויץ
כשאלפי אזרחים יושבים להם בנחת
הוא עוד חלק מהחול שנרטב

אז השמיים בוכים דמעות של מלאכים
שניספו בטרם עת
ואתה בוכה כי ביום שנהרגת
נהרג עוד חייל

מפלוגת השיגרה...