הוא - הוא מחסיר דפיקה בליבי
הוא - הוא נותן אמונה בשובי
הוא - הוא שורק בצלילי מנגינות
הוא - הוא אותי בחר מכל שאר הבנות
הוא - נתן לי רגש צורם
הוא - הוסיף לתרגילי עוד גורם
הוא - יפה כמו שמיים, ודשא ירוק
הוא - הפך מלוח למתוק
הוא - הקשיב שהייתי צריכה
הוא - הוסיף לספרי כריכה
הוא אמר שישלח תמונות,
כשראה את עיניי דומעות,
הוא נתן לי נשיקה,
לפני שעזבתי אותו בשדה תעופה,
הוא הבטיח שישלח מכתבים,
הוא אמר שבסוף כולם הולכים,
הוא הולך, ומי יודע אם יחזור
ואני, אני צועקת תחזור תחזור!
לאן אתה הולך? אולי גם את המעגל הזה תשבור!
לא כולם הולכים, אני נשארת!
תמיד אשאר, בעצם רק עד שאני עוברת,
למה אנשים עוזבים?
למה אין משהו שנשאר תמיד בחיים?
אם הייתה לי משאלה,
הייתי מבקשת אותו בחזרה,
או אולי הייתי מבקשת אותי,
אני לא רוצה לעזוב, יש לי קרובים בביתי.
עוד נשיקה הוא נתן, הפעם כזאת שלא שוכחים,
הוא התקרב ולחש, "כולם הולכים."
ואני לחשתי לו כשהוא היה כבר רחוק, אבל אני בתוכה ששמע
"כולם עוזבים, אבל חוזרים עם שקיעה".