חושך
והיא מלטפת
צמוד אליה
נוגעת
ונוגע בה בחזרה
בחושך
היא מלטפת
בחושך מוחלט
מנשק
והיא מנשקת חזרה
חושך
אני בה נוגע
והיא שמה עלי את ידה
מנשק
בחושך
והיא מנשקת חזרה.

אור
והיא מחבקת
בקושי נוגע
והיא נצמדת
ומחבק בחזרה
אור
היא לא מנשקת
אני לא מנשק
רק נוגע
והיא מלטפת
והמונית מחכה.

לבד
באור
אין את מי לחבק
בחושך
אין את מי לנשק
הולך בחזרה
ובבית
בחדר
חושך
או אור
ואין את מי לחבק
אין את מי לנשק
היא הלכה
העיניים נעצמות
שוכב על המיטה
ולא משנה
אם אור
או חושך
אין את מי לחבק
ללטף
לגעת
אין מי שיחבק בחזרה.

בתחילה מהסס
מחשבות רצות בראש על תוצאות של מעשים
שנעשו, שהיום רק מתחרט
והיא שוכבת
ונוגעת
והתמימות שוררת
צוחקת
ואני רק משתגע מבפנים.

האור נכבה
המוסיקה שלא הייתה נעלמת
והדלת הפתוחה בדמיוני נסגרת
וכל האנשים שבסלון לא נשמעים
למרות שצוחקים, ומדברים
למרות שרועשים
ואט אט התמימות מתפוגגת