פתאום כשחשבת שחייך מושלמים

באה וטופחת המציאות בפנים

לנפש אין מנוחה

זה רק העולם ואת

את לבד

אין שום רגש בנשמה

משהו שימלא את הלב ויתן שמחה

כמו ים של דמעות או מחנק בגרון

משהו שבלילה לא נותן לישון

אתה אחראית לעתיד שלך

ואת ממשיכה ודופקת את עצמך

כמו מזוכיסטית מכאיבה לעצמך

אבל לא עוזבת זה כמו דיבוק

מתרצת הכל ואומרת שאת היא הדפוקה !

כולם גורמים לך להרגיש אשמה ואולי באמת את אשמה

שואלים אותך למה את מעמידה פנים

ואת מוכנה להישבע אמונים

שכל מה שאמרת זה אמת

אבל הם לא מקשיבים לך בשבילם את מתה

והם צוחקים ונהנים כמו יורקים לך בפנים

את מרגישה כמו שאת נראת

נשמה סחוטה ופנים חסרות הבעה

ואין גם דרך חזרה

את נשארת עם צלקות

מאלה שלא מגלידות

אבל מה אכפת לאחרים הם מאושרים

מה זה כבר נערה אחת

נערה שמרגישה קצת עצובה

נערה שהעולם שכח כאילו לא בכוונה