שוב מופיעה תמונה ברורה
שלך, ערומה, ושקטה, ויפה
ואותי מדהימים פרטי הפרטים-
כל קימור וגוון ותו פנים
מופיעים מול עיני, ראשון ואחרון,
כאילו שאת לידי בחלום.

והחלום יפה, והנוף מדהים
הלכנו ביחד בשבילים ארוכים
והכל כל כך ברור,
          כל כך מובן,
              כל כך נכון,
מדוייק להפליא... יותר מחלום.
אמרתי משהו,
      את צוחקת,
          אני מחייך,
וקטפתי פרח וענדתי בשערך.

ופתאום נגמרו לי המילים,
               ועמדתי שותק
לנוכח גילוי-מחדש מרתק
ושאלת "מה קרה?"
ועניתי "לא יודע"  
ידעתי, ובחרתי לשקר
כי את הדבר הנפלא ביותר
שחלקתי איתו רגע.