|
הייתי בחרא של מצב רוח. פשוט מהימים האלה שלמרות שכולם לא קרה
הכל חרא. איכס!
אמרו שיש על-האש, ולמרות שאני ממש לא במצברוח אני מכריח את
עצמי לצאת מהבית ואולי אולי אולי להנות טיפה. הגעתי לשם
והתיישבתי על כיסא בצד. ניסיתי להחביא את הפרצוף העצבני...
פתאום אני שומע:
- קום רגע.
- מה? מה קרה?
- בוא רגע.
- אממ אוקיי אין בעייה. מה העניין?
- תרד למטה ותתנשף. אז תקום מהר ואני אחנוק אותך טיפה.
אני טיפה נלחץ אבל משום מה יש הרגשה שכדאי. משהו דוחף אותי
לעשות את זה.
אז אני עושה.
מתנשף ומתנשם.
מתנשף.
מתנשם.
מתנשף...
קם
ואז מרגיש טיפה חנק והעיניים נעצמות.
ואז הן נפתחות.
ויש דשא ירוק.
ויש את האנשים שלי.
וכולם מחייכים ונחמדים.
הכל טוב ויפה...
ואני נהנה מהחיים. מחייך. מחייך. לא עצוב. לא כועס. פשוט...
טוב לי.
מזיז את הגוף.
רוקד.
שוכב על הדשא ונרדם.
פתאום... מתעורר. כל האנשים בחדר מסתכלים עליי ומחייכים.
ואני... מתפקע מצחוק. |
|
|
whats up?
צומי בשאלה
הטיפשית ביותר
שאפשר לשאול
בבקור שאחרי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.