אני מעבירה לך.
אני מעבירה לך את החיוך של הילד שלו, ואת העיניים
הכחולות-כחולות שנוצצות שהוא שמח,ואת הגוף שלו עם נקודת החן
קצת ליד הפופיק מצד ימין. אני מעבירה לך את החלק שלי במיטה
שלו, החלק שקרוב לקיר, שכל כך הרבה פעמים ספג את הדמעות שלי
מאוחר בלילה. אני מעבירה את הזכות לשבת לידו במיטה, כשיד אחת
מונחת עלייך והיד השנייה מעבירה ערוצים בטלוויזיה, את הדקות של
ההמתנה ליד הזו כשהוא מעשן את הסיגריות שלו, ואת ההקשבה
לתקתוקים של השלט בשיניים שהוא תמיד עושה. ותזכרי, שהוא תמיד
מחזיק את הכוס ביד שמאל למרות שהוא ימני, ושותה בגמיעות קטנות.
אני מעבירה את החיבוקים בלילה, חצי מתוך שינה, ואת המבטים
בפנים הישנות, ואת הרוק שקצת נוזל על הכרית.
אני מעבירה לך את ההמתנה לו שיבוא, ואת הרגעים האלה שלפני שהוא
בא, ואת ההתרגשות שעולה בבטן, ואת החיוך בכניסה. את העמידה
לידו מול המראה, כשמסתכלים בהשתקפות של שנינו ביחד, ואת המגע
הראשון בגוף, ואת הנשיקה הראשונה, ואת הרגע שאחרי.
אני מעבירה לך את הישיבה לידו ליד השולחן כשהוא אוכל כמעט כל
מה שנמצא במקרר, ואת הישיבה על הדשא הרטוב מחוץ לבית כשהוא
מעשן, ואת המקלחות איתו כשרבים כי הוא אוהב מים נורא קרים.
ושלא תבהלי, הוא נורא אוהב למדוד בגדים של בנות, ואוהב להסתכל
על הגוף שלו סתם ככה.
אני מעבירה לך את המבטים בעיניים, ואת הישיבה בקולנוע אחד ליד
השני וההרדמות בסרט ביחד. אני מעבירה את הזכות לאהוב את הגוף
הזה הכל כך חי, ואת החלומות ביחד, ואת התקוות ביחד, ואת העתיד
ביחד.
אני מעבירה לך גם את הצעקות שלו כשהוא מתרגז נורא בקלות וכמעט
תמיד לא בצדק, ואת הרגעים שהוא יראה טלוויזיה בזמן שהוא ידבר
אתך, ואת החוסר הקשבה שלו בכל מה שלא בדיוק נוגע אליו. אני
מעבירה לך את האגואיסטיות שלו, ואת הדרך שלו לעשות תמיד רק את
מה שנוח לו, ואת הזמנים שהוא יעלם בדיוק שהכי צריך אותו. אני
מעבירה גם את הפרידות ממנו, שהם נורא כואבות, ואת חוסר הוודאות
וחוסר ההבנה שלו, ואת השכחה של הדברים הרעים כשהכל פתאום נגמר,
ואת הישיבות המשעממות של הבהייה בטלוויזיה אתו, ואת העצבים שלו
לפעמים, ואת אי השיתוף שלו במה שקורה לו, ואת הנטייה הנסתרת
שלו לפעמים קצת לסלף דברים, או לפשט אותם, או פשוט לשכוח.
אני מעבירה לך את ההרגשה של החולשה בגללו, ואת הצפייה הממושכת
לסוף שיגיע, ואת הכאב.
אני מעבירה גם את הרע, וגם את הטוב.
והעיצה היחידה שאני יכולה לתת, היא שאם לא תיקחי את הכל, לא
תקבלי כלום.

ותזכרי, שבכל מה שאת לוקחת יש גם חלק קטן שנשאר ממני, שאף פעם
לא יעלם