רציתי להתיישב פה ולהתחיל לכתוב עליך כמו תמיד, להגיד עד כמה
אני שונאת אותך, וכמה אני רוצה
להפסיק לכתוב עליך ולחשוב עליך כל הזמן, להפסיק לבכות מתי שאתה
לא מתקשר או מתי שאתה לא מתייחס, ולהפסיק לחייך מתי שאני רואה
אותך או שאתה כותב לי משהו.
רציתי להתיישב פה לכתוב סיפור אהבה שייגמר ברע בגלל שככה אני
רואה את האהבה, בגללך.
רציתי להתיישב פה ולכתוב ולהוציא את כל הכעס על המקלדת, את כל
מה שאני מרגישה כרגע אליך, להעביר אל המקלדת, ואז להרגיש  טוב
יותר.. להרגיש, בלעדיך!
רציתי כל כך לכתוב עלינו, ביחד. איך שאתה מחבק מנשק מדבר
מלטף...
אבל לא הצלחתי.
רציתי אותך איתי, ועכשיו אני רוצה מישהו אחר..
לא מישהו ספציפי, אלא מישהו.. בכלליות, מישהו אחר שאני אכתוב
עליו, מישהו אחר שאני אכתוב אליו מישהו אחר שאני אבכה עליו
ואצחק בגללו.
מישהו אחר שיגרום לי להרגיש את הפרפרים בבטן שאני אעבור לידו,
מישהו אחר שאני אחשוב רק עליו כל היום.
מישהו אחר.
לא אתה...
גם לא כותבת עליך יותר!
לא כותבת לך יותר!
פשוט לא...  
אז תפסיק להטריד אותי במחשבות, כי אותך אני כבר לא רוצה! אלא
מישהו אחר, מישהו שהוא לא אתה.