[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








במאמר זה אני אתייחס לכמה טענות אהובות, אך שטחיות, שהשמאל
והערבים מציגים מדוע צה"ל הוא ארגון טרור ומדוע מבצע "חומת
מגן" הוא פשע מלחמה. אני אסתור ואפריך את כולם ואראה שצה"ל לא
ביצע במעשיו פשעי מלחמה ושהוא פעל באופן ההומני ביותר האפשרי.

סימון עצורים:
הרבה מתלוננים על כך שצה"ל סימן בזמנו עצורים פלשתינאים (אחרי
המבצע בטול-כרם) כדי לייעל את תהליך ספירתם והובלתם למעצר. הם
טענו שהמעשה לא הומני ויוצר אסוציאציות לשואה.
זה אולי יוצר אסוציאציות לשואה (רק הקטע של המספור) למרות יש
אלף אלפי הבדלות: בשואה חרטו את המספר על יהודים חפים מפשע בעת
הובלתם לתאי הגזים. כאן צה"ל מספר בטוש מחיק שאפשר לשטוף
מחבלים פלשתינאים כדי להובילם למעצר ותו לאו. למעשה, צה"ל פעל
משיקולים הומניים במצב הזה: הסימון בטוש מחיק נועד לשמור על
כבוד האדם (כי אפשר למחוק אותו) ולקצר את זמן ההמתנה של
העצורים בשמש הקופחת. בכך צה"ל גם הקטין בהרבה את הסיכון של
בריחות. כשאתה עוצר חשודים - מה אתה מעדיף - שיעמדו 5 שעות
בשמש עד שצה"ל יגמור לספור אותם או רק שעה-שעתיים אם צה"ל
ימספר אותם? צה"ל לא עשה כאן שום דבר בלתי מוסרי. הטעות היחידה
שלו כאן היא שהוא נתן לצלם את זה. אולי היה צריך לתלות על כל
אסיר שלט מנייר עם מספר במקום טוש - זה היה מצטלם יותר טוב ולא
יוצר אסוציאציות לשואה.

ריכוז גברים:
עוד טענה ששמעתי היא זאת: "צה"ל אכן קורא לכל הגברים מגיל 14
עד גיל 45 לבוא לבי"ס או לכיכר העיר. עובדה זו צויינה גם
בתקשורת הישראלית שאי אפשר להאשימה בשמאלניות יתר. אין שום קשר
לקריאה למבוקשים להסגיר את עצמם". בשביל מה מרכזים את כל
הגברים?  משני טעמים עיקריים:
א. בשביל שלא יפריעו ללחימה במחבלים ושלא יהרגו בטעות כשישוטטו
בין חילופי האש.
ב. בשביל שצה"ל יוכל לבדוק אותם לראות אם יש מבוקשים ביניהם.
הריכוז שלהם מסב להם אי-נוחות זמנית בלבד אבל זה הרע במיעוטו
ולא כזה אי-מוסרי-פשע-נגד-האנושות. זה מלחמה כאן וזה הפתרון
ההומני ביותר שאפשר.

הריסת בתים:
הלאה, נתמקד בטענה אהובה מאוד על גבי אלה שטוענים שצה"ל מבצע
פשעי מלחמה: הריסת הבתים ובייחוד הרס הבתים המסיבי בג'נין.
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אתם ניצבים בסמטה צרה, ממולכם
בית עם חלון ובו שקי חול. מהחלון נפתחת עליכם אש תופת. מהמרפסת
מנסים לזרוק עליכם מטענים. הדלת של הבית ממולכדת היטב וגם
בסלון יש מגוון הפתעות מתפוצצות. מה תעשו? יש את האפשרות
ה"הומנית" יותר אך המטומטמת שהביאה למותם של 13 מכוחותינו
בג'נין. לשלוח חי"ר או לוחמי סיירת בסיוע חבלן שיפרצו לבית
ויטהרו אותו. התוצאה: אש צולבת מכל בכיוונים, דלת ממולכדת
שמביאה למותו של אחד החיילים, פצצות שמושלכות מהגגות ו 13
מבנינו שנרצחו ע"י המחבלים. הדבר חייב שינוי דרסטי בגישה וחבל
שרק אחרי אותו טבח צה"ל היה מספיק אמיץ להפעיל אותה. הטקטיקה
נשמעת פשוטה מאוד על כדי גיחוך אבל כמה שהיא פשוטה ככה היא
יעילה. לפני שאני אסביר על הנוהל עצמו, אני חייב להציג לכם
אלמנט מרכזי שעליו בנויה הטקטיקה הגאונית הזו: הדחפור הצה"לי
המשוריין די-ניין (D9). הדי-ניין הוא מבצר אימתני וכבד החסין
כמעט לכל ארסנל הנשק המצוי בידי המחבלים. הוא צוחק בפני ירי
רובים ומקלעים, מטעני צד מדגדגים אותו ולא יותר ורוב חומר הנפץ
מותיר עליו רק לכלוך ולא יותר. בנוסף, בחזית הדחפור, מצוייד
הדי-ניין ב"סכין", שופל כבד, משוריין, רב-עוצמה אך עם זאת
מדויק להפליא. השריון הכבד ועוצמת ההרס הרבה המצויה בידי
הדי-ניין הפכה אותו לכלי האידיאלי למלחמה בטרור בשטח בנוי.
כידוע, לפלשתינאים יש רגישות גבוהה מאוד להרס בתים, יש האומרים
שאפילו יותר מאשר לחיי אדם. אם הריגת מחבלים רק מדרבנת אותם
הרי שהריסת בתים מרתיעה ופוגעת ומעבירה את המסר שהטרור לא
משתלם (דבר שהוכח בסקר שנעשה כמה זמן לאחר מבצע "חומת מגן").
בכל מקרה, להלן הנוהל:
א. צה"ל קורא בכריזה לכל דיירי הבית להסגיר את עצמם ולהתפנות.
צה"ל חוזר על הקריאה מספר פעמים ונותן לכולם הזדמנות לצאת.
הרבה פעמים הוא נענה באש מצד המחבלים.
ב. טרטור מנוע של הדחפור ומתן עוד הזדמנות אחת (צה"ל מראה בכך
הומניות רבה).
ג. תקיעת ה"סכין" בבית ונתינת טלטול רציני למבנה. הטלטול מפחיד
כל אדם בר-דעת, אפילו הקיצוניים ביותר עשו במכנסיים שהבית שבו
הם התבצרו רעד בעוצמה אדירה.
ד. אם אחרי זה אף אחד לא יצא סימן שאין אף אזרח תמים וחף מפשע
בבית. או שהוא ריק, או שמתבצרים בו מחבלים. הבית לרוב מלא
בחומרי נפץ וכל מי שיכנס אליו יתפוצץ (אפילו אם הוא פלשתינאי,
כידוע, מטעני צד לא עושים הבחנה בין דם לדם). במצב זה אין
ברירה אלא להרוס את הבית.
ה. הדי-ניין משלים את המלאכה והורס את הבית.
ו. הדי-ניין מפנה את ההריסות ומשטח את האיזור (שבו פעם היה
בית) בהתאם לצרכים המבצעיים של לוחמי צה"ל.
עד היום הוכיח עצמו הנוהל הנ"ל ללא דופי. עשרות מחבלים הסגירו
את עצמם לצה"ל ואגדת "הדחפור הציוני הבלתי-מנוצח" החלה להתפשט
בקרב המחבלים. רק לשמע טרטור המנוע או השם "די-ניין" המחבל
המצוי נתקף בחלחלה עזה ויודע שפשוט אין לו מה לעשות נגדו. רק
בודדים (שרובם המוחלט מחבלים) נקברו תחת ההריסות. כל אימת
שפעלו לפי הנוהל הנ"ל חיילי צה"ל לא נפגעו. אך עדיין, רבים
בוכים על המשפחה המסכנה שכעת אין לה בית. לבי עמם. הם אכן
מסכנים. אך גם אם צה"ל לא היה הורס את הבית לא היה להם מה לחפש
שם. המחבלים לא חשבו ממש על בני עמם ומלכדו את רוב הבתים שם.
האם היית מדדה בכבדות אל עבר חדר השינה, הבת הקטנה הייתה רצה
בשמחה אל הסלון... ומתפוצצת למוות כי היא דרכה על מטען-צד
שהמחבל הטמין שם. גם למען ביטחונם של דיירי הבית צה"ל נאלץ
להרסו. בטענות הם צריכים לבוא אל ארגוני הטרור, המחבלים ואל
יאסר ערפאת עצמו שמורה להם לעשות ככל האפשר כדי למרר
לפלשתינאים (לא, זו לא טעות דפוס!) את החיים.
לסיכום, מדובר בנוהל ההומני ביותר שקיים, שחוסך חיי אדם לכל
הצדדים. במקום שחיילי צה"ל יסכנו את נפשם במידה לא מוצדקת,
צה"ל המציא שיטה שגם לא פוגעת בחיי אזרחים חפים מפשע וגם מבצעת
עבודה יעילה ומרתיעה ונלחמת באפקטיביות בטרור. הבתים שמחבלים
מתבצרים בהם מחייבים הריסה מטעמי ביטחון החיילים וזה הרע
במיעוטו. מכל האמור לעיל, נובע שהריסת הבתים איננה פשע מלחמה
אלא שיטת לחימה יעילה ומוצדקת.

עקירת מטעים:
עוד טענה היא לגבי עקירת מטעים, מה שנקרא פעולת "חישוף".
האשמים בעקירת המטעים הם לא אחרים מאשר המחבלים שמנצלים את
מסתור העצים כדי לירות על יהודים ולרצחם. כדי למנוע ניצול ציני
של המטעים למטרות טרור וכדי להגביר את ביטחון הנוסעים בכבישים
על צה"ל למנוע מהמחבל את היתרון הטקטי שבמטע. הרבה מפיגועי
הירי בשטחים נעשו מתוך מטעים. ושוב, כאשר בטרוריסטים נמצלים
רכוש אזרחי כדי לרצוח ממנו - לצה"ל אין ברירה אלא להרוס אותו
כדי למנוע את הניצול לרעה ואת היתרון הטקטי שהמחבלים משיגים.

ובכלל, זה היה מאוד "הומני" לשלוח סתם חיילים להסתער ולמות
בשביל שלמות הבית/המטע. כל מ שקורא את מאמר זה ראוי שישאל את
עצמו האם היה מסכים שבשביל שלא יהרסו לאחמד את הבית אחיו
(בהנחה שיש לו אח שמשרת בצבא) יצטרך לבצע הסתערות שרוב
הסיכויים שהוא ימות בה? גם לחיילי צה"ל יש זכות לחיות ושמירה
על ביטחונם הוא לא פחות חשוב משלמות הבית/מטע של אחמד .

עוצר:
הרבה מתקוממים על העוצר שצה"ל מטיל על ערים בשעה שהוא נכנס
אליהן לעצור מחבלים. כאן אני מתאפק שלא להתפקע מצחוק... או
מבכי. האם  הם לא מבינים מדוע כשיש מלחמה וקרבות ברחובות
אזרחים וילדים צריכים להישאר בבית? האם הם לא מבינים שזה גם
למען ביטחון האזרחים ושלומם?
בטענה זו יש גם הרבה מן הצביעות, כי לכולם ידוע מנהג פלשתינאי
מוכר ואכזרי: שליחת הילדים ל"שחק" או לזרוק אבנים באמצע
שדה-קרב בו חיילי צה"ל ומחבלים יורים אחד על השני. כידוע,
דיוקו של רובה הוא לא מוחלט וקליע של M16 יכול להינתז ולפגוע
במטרה שלא נמצאת על הכוונת של הרובה. בכאוס של הקרב מי שנמצא
בין שני כיתות יורים, סביר להניח שיפגע ואף ימות. כמובן, שזה
מה הפלשתינאים רוצים. הם מודעים היטב לכוחה של התעמולה ויודעים
טוב מאוד כמה מצוין תיראה גופתו של "הילד הקטן שנורה בידי
החיילים האכזריים". זה מאוד קשה להאמין שככה מתנהגים
הפלשתינאים וזה מאוד מזעזע אבל זאת האמת לאמיתה. ריבויים של
ילדים ואזרחים במוקדי קרבות כבר מזמן עבר את גבול המקרי.
הדוגמה הבולטת ביותר לתרמית הנלוזה והברברית של הפלשתינאים היא
מקרה מוחמד א-דורה. רק מעטים (ביניהם אני) ראו את התחקיר לגבי
מה שארע שם ואת התמונות מהזירה ואת הניתוחים הבליסטיים של
המאורע. מהתחקיר עולות מספר מסקנות:
1. זווית הירי וחורי הכדורים שעל הקיר מעידים בברור שחיילי
צה"ל לא יכלו, גם אם רצו, לפגוע בילד.
2. זוויות הירי מעידות שמוחמד א-דורה נורה מלפנים ולא
מהאלכסון.
3. האבא שכביכול הגן על מוחמד א-דורה למעשה לא מגן עליו בכלל.
4. מוחמד א-דורה נורה ע"י פלשתינאי במכוון כדי להציגו כקורבן
של צה"ל למטרות תעמולה.
זו היא דוגמה אחת שמוכחת היטב לאותו מנהג לא אנושי של
הפלשתינאים.
בכל מקרה, ילדים ואזרחים פלשתינאים לא צריכים להסתובב ברחובות
כשיש שם קרבות. שיתחבאו בביתם מתחת למיטה. שלא יחפשו צרות.

עיכוב אמבולנסים במחסומים לבדיקה ביטחונית:
הרבה מלינים על כך שצה"ל עוצר אמבולנסים במחסומים ועורך בהם
בדיקות, בכך מעכב אותם ולעיתים גורם לנזק לחולים שבתוכם
שצריכים טיפול רפואי דחוף. צה"ל חייב לעשות זאת עקב הניצול
הנלוז והציני של הפלשתינאים את האמבולנסים כדי להבריח מבוקשים,
נשק ותחמושת.
הנה מבזק קטן שמוכיח את טענתי:
(11:02) יום ראשון, ט"ז בתמוז תשס"ב, 9 ביוני 2002שרידי חומר
נפץ התגלו בתוך אמבולנס פלשתיני
בתוך אמבולנס פלשתיני שהגיע מכיוון ישראל וניסה לעבור במחסום
ארז , נתגלו שרידי חומר נפץ . כוחות הבטחון בודקים את נסיבות
הארוע. את הידיעה העבירה סוכנות הידיעות 'קול רינה'.
בנוסף, בהרבה אמבולנסים נתגלו מבוקשים וכלי נשק ותחמושת, כולל
חגורות נפץ ומטעני חבלה. שיא האבסורד היה לתפוס אמבולנס שבו
הייתה מאחור משפחה פלשתינאית עם אישה וילדים ומתחת לאלונקה
הייתה מונחת לה חגורת נפץ (לא הכי יציבה, דרך אגב, מהמורה בדרך
בהחלט יכלה לפוצץ אותה). פעם אחת נתפס גם אמבולנס תופת שכולו
היה מלא חומר נפץ. השימוש הציני של הפלשתינאים באמבולנסים
להבריח טרוריסטים וחומרי נפץ מחייב את צה"ל לעצור את
האמבולנסים במחסומים ולוודא שאכן לא מוברחים שם חומרי נפץ
ומבוקשים. כידוע, בדיקה כזאת עורכת זמן והתוצאות הבלתי נמנעות
הן פגיעה בבריאות החולים שבפנים. ושוב, האשמה בכל העסק היא
בטרוריסטים הפלשתינאים שהפרו את כל כללי המשחק והמוסר המקובלים
ופגעו קשות באוכלוסייה האזרחית.



כעת, שהראיתי שצה"ל לא פועל באכזריות אלא דווקא בהומניות כדי
למנוע ככל האפשר פגיעה באוכלוסייה אזרחית אני מתכוון להסביר
מדוע מבצע "חומת מגן" הוא מבצע שמטרתו מוצדקת מעין כמוה: לחימה
בטרור וסיכול פיגועים.

צה"ל מסכל פיגועי תופת קטלניים:
בוודאי ידוע לכם על פשיטת "נקמה" שערך צה"ל על טול-כרם כמה
ימים אחרי שמבצע "חומת מגן" נקטע באיבו. בוודאי גם ידוע לכם
שהוא מצא שם משאית מלאה בטון חומר נפץ (!) שיועדה לפוצץ את
מגדלי עזריאלי. רק אלה שחסרי רגישות לחלוטין לחיי אדם, בפרט אם
מדובר בחיי יהודי, יטענו שהפעולה הזאת בטול-כרם לא הייתה
מוצדקת. לפני מבצע "חומת מגן" תפס מורה לאזרחות ששירת במילואים
בשם שגב ברעם משאית ובה טילי "קאסם". בהרבה מן הפעולות של צה"ל
בשטחים צה"ל תפס מחבלים מתאבדים שניה לפני שעומדים לצאת
ולהתפוצץ באמצע עיר מרכזית בישראל. במבצע האחרון של צה"ל "דרך
נחושה", שנכון לעת כתיבת המאמר עדיין מתגלגל, תפסו כוחות
צנחנים למעלה מתשעים מטעני חבלה כבדים ומתוחכמים בחברון.
תפיסתם מנעה אסון כבד. בנוסף, ב 24.6.2002 תפס צה"ל שני משגרי
טילי נ"ט שהיו מוכנים לפעולה ויכלו לגרום נזק קטלני לאזרחים
ולחיילים.

מטרות המבצע "חומת מגן" ומטרות המבצע "דרך נחושה" הן:
1. סיכול פיגועים שעומדים לצאת, ע"י: תפיסת המחבל המתאבד,
תפיסת המטענים שלו, תפיסת הנשק שלו.
2. פגיעה בתשתית הפיזית-כלכלית של הטרור ע"י הריסת מפקדות,
מחרטות נשק, החרמת נשק ותחמושת, החרמת חומרי נפץ, פיצוץ מעבדות
חבלה, השמדת חומרי תעמולה והסתה, החרמת רכוש וכסף.
3. פגיעה בתשתית האנושית של הטרור, ע"י: מעצר וחיסול פעילים
בכירים בארגוני הטרור, מעצר וחיסול שולחי מחבלים מתאבדים, מעצר
וחיסול מהנדסים, מעצר וחיסול המחבלים המתאבדים עצמם.
4. השגת מידע מודיעיני חשוב בקשר לארגוני הטרור על-מנת לאפשר
סיכולים גם בעתיד והוכחת הקשר בין ארגוני הטרור לבין יאסר
ערפאת והרשות הפלשתינאית. החרמת מסמכים שהם מתועדים: מבנה
ארגון הטרור ורשימת מחבליו, דוחות פיננסיים, תוכניות להכנת
חומרי נפץ וטילים, דוחות לוגיסטיים, תוכניות להוציא פיגועים,
מסמכים מפלילים ועוד.

המטרות הנ"ל, כל בר-דעת יסכים עמי, הן מוצדקות לחלוטין אין בהן
שום רע, "נקמה" או משהו לא-חוקי. זכותה המלאה של מדינה להגן על
עצמה מפני טרור. יתרה מזאת, חובתה לעשות זאת. הרי המדינה חייבת
להגן על ביטחון אזרחיה. והגנה על ביטחון אזרחים כוללת מלחמת
חרמה בטרור. אי אפשר לשבת ולחכות כל פעם שיגיע מחבל מתאבד ואז
לשלוח את כל המשטרה לחפש אחריו. צריך לתפוס עוד לפני שהוא
יוצא, כאשר הוא ברמאללה, ג'נין או טול-כרם. תודות לשב"כ,
שעושים עבודה נפלאה מאז פרוץ האלימות, לצה"ל יש מידע מודיעיני
מדויק ואמין המאפשר לו לתפוס את המחבל המתאבד לפני שיצא לדרך
ובכך להציל לפחות 15 חיי אדם. אולי זה נשמע לכם מעט אבל אין
לזלזל במספר הזה.

למה דווקא בערים?
עכשיו תשאלו, מדוע חייב צה"ל להיכנס לערים ולמחנות הפליטים
המאוכלסים בצפיפות? התשובה פשוטה: כי שם מסתתרים המחבלים ושם
נמצאים קני הטרור. שם נמצאות המפקדות, מעבדות הנפץ, משרדי
הבכירים, מסתורי נשק ומחרטות וסדנאות שונות לייצור נשק. אם
ברצוננו להדביר את הטרור עלינו לעקור אותו מן השורש. עלינו
לטהר את קני המחבלים, להרוס את המפקדות ולפוצץ את מעבדות הנפץ.
עלינו לתפוס את הטרוריסטים במקום מחבואם ולהרוס את התשתית
הארגונית שלהם. זה ברור מאליו מדוע בשביל כה אלה צה"ל חייב
להיכנס לערים ולמחנות הפליטים, את המטבע חייבים לחפש איפה שהוא
נפל, אפילו אם יש עשב מסביב. לא נוכל לחפש אותו בחול החשוף
שנמצא מספר מטרים משם.

סיכום:
לסיכום, זהו איננו מאמר פוליטי: הוא איננו מצדד בפתרון של
הימין ואינו מצדד בפתרון של השמאל. למעשה, הוא בכלל לא דן
בפתרון כולל למצב. המבצעים צבאיים במתכונתם הנוכחית אינם פתרון
כולל לטווח רחוק אלא טיפול מונע הכרחי שבא להבטיח את ביטחונם
של אזרחי ישראל ולהילחם בטרור הרצחני שעומד מולנו. מטרת המאמר
היא לסתור את טענות כל אלה שטוענים שצה"ל הוא ארגון טרור
ושמבצעי ההגנה העצמית המוצדקים הללו הם פשעי מלחמה. מי שטוען
את הטענות הנ"ל בעצם טוען שלישראל אין זכות להגן על עצמה ועליה
להפקיר את אזרחיה לחסדי המחבלים. אם כל פעולת הגנה עצמית,
אפילו זאת שתפסו בה משאית תופת, היא פשע מלחמה - נובע שלצה"ל
לא הייתה זכות לסכל את אותו פיגוע. ההיסטוריה של העם היהודי
הוכיחה שהעם היהודי חייב להגן על עצמו בכוחות עצמו. אסור
להפקיע מהעם היהודי את הזכות להגן על עצמו. אסור.

תודות:
לסיום, אני רוצה להודות במאמר לכל כוחות הביטחון ששוקדים ימים
ולילות על ביטחוננו: לצה"ל שנלחם בגבורה במחבלים ושומר על
כולנו, לשב"כ שמספק מודיעין חיוני מעין כמוהו, למג"ב שמסכל
הרבה פיגועים, למשטרה שמאבטחת את כולנו וששוטריה הם קו ההגנה
האחרון כנגד הטרור, למשמר האזרחי שמסייע רבות למשטרה, לזק"א על
החסד של אמת שהם עושים, למד"א על הגשת העזרה והצלת הפצועים
ולכל מי שתורם לביטחון המדינה. תסכימו איתי שלכולם כאן מגיעה
תודה מעומק הלב ונזכור את כל אלה שנפלו למען הגנת המולדת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלימות לא פותרת
בעיות. היא
הורגת אותם -
שזה יותר טוב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/6/02 22:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צחי אבנור

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה