כשהייתי קטנה היית הכול
הרמת אותי על הידיים
חיבקת חזק-חזק
והראת לי את השמיים
שאין גבול לחלומות
בחיבוק שלך מצאתי
מחסה
מפני העולם וכול הסורר בו.


כשהתבגרתי והייתי לנערה
הכול כבר השתנה
אין כבר חיבוק או מילה טובה
שום סימן לאהבה
החלומות שלי נמוגו
והשמיים נעשו אפורים
רק אותך אני זוכרת בתור
אלוהים.


היוות בשבילי את הים,השמיים
האש והמים,את כוח
הרצון
לרצות אותך אי אפשר אבא יקר
עד כמה שארצה,איני ביתך בפנים
לוחץ,מכאיב,פוגע ושורף
ידעתי שתהרוס אותי.