ושוב כורך בכורך נכרך סביב חיי
שותק ואז אומר המון
המון עליי,  עליך
שותק ואז מציף אותך בנגיעה אחת
אחת ולא יותר
שובר לרסיסים דבר אחד גדול
ואחשב הוא מחולק אבל עדין שיך לך
שותק ואז מציף שותק ואז אומר המון
חורט בדממה על לוח של חיים
דמות מעורפלת חסרת מעצורים
רגשות נשלטים חושפים שיכרון חושים
מתועבים!
קופץ לגג של בר אהבה אחרת
והיא בירייה ברת מזל
דוגל ושוב נשבר, מציף חיים
אומר המון עלי ולא אומר דבר על אחרים
הרוס נגזר לו מוות
לא יחזור עוד לעולם
שכח, שכחתי, שכחנו
לא ייזכר עוד אף פעם
מחילות בתוליות, עפר, נחסמות כמו עורק אל הלב
ולא יחזור שוב הכאב ולא יחזור שוב לעולם
אישה, אדם, בן חורין, נעים
נעים לי היות האדם לבדו
ונעים גם לאהובתו
ושלו כבר אין ובלי בלילה של די
אומר בלב שלם שאין חוזר מהגיהינום
ואין שלם בלי האחת
ואין אחת ואין מחר ורק נשאר מה שאין בו כוונה
ומה שאין בו כוונה לא שווה מילה