1
מתייאשת
מול הררי סכו"ם
שעליי להבריק
מהרהרת ביעקב:
שבע שנים ועוד שבע עבד
שבע ועוד שבע
שנדמו לו כימים אחדים
ומי אני שאנסה להזיז במבטי
את מחוגי השעון במטבח?

2
מביטה
בידיי המקומטות מסמרטוטים לחים
וחושבת איך אהב אותה
בלילה ההוא, הראשון, בכפות ידיים
שהזקנה והעמל חרצו בהן קמטים,
ואדיות לאהבתו אותה,
איך חשה על בשרה את כל השנים שהמתין
את הכמיהה
את תעצומות הנפש
את ייסורי הגורל

3
ומה על בכי לאה במסתרים?
לאה, שהיית רק תרמית עייפה,
אני רוצה למחות מעלייך את האבק,
לפרוש מצעים מגוהצים בריח לימון,
לראות אותך שוקעת בשינה,
נותנת לעינייך הלאות להיעצם לתמיד,
ולהקריא לך בקול צלול של מעיינות תהום,
את שירי האהבה
שמעולם לא נכתבו עבורך,
ובשערך, שזעק כל אותם לילות את שמו,
להעביר את ידי חרש,
ובתנועה השקטה הזו, שיש בה את החסד
לו השתוקקת ימים רבים מספור,
להשיב את הסדר על כנו.