או קיי, כנראה זה הרצון והכיף שבלגרום למישהו להתאהב בי,
שגורם לי גם לפתע לשנות את דעתי כל פעם ולשבור את לב האוהב.
לא יודעת איך אבל אני מצליחה לגרום למישהו להתאהב בי עד עמקי
נשמתו ואחרי זמן מה פשוט הכל נעלם מצידי, אין לי יותר רגשות או
רצון להיות איתו.
"אהבה אי אפשר למצוא במקום שאין, אבל אי אפשר להסתירה איפה
שיש" אמר אחד מידידי הטובים וזהו אחד ממשפטי המפתח אצלי ביומן.
ובכל זאת אני פועלת כמו תמיד- הפוך!
אני מנסה לשכנע אותי לקראת הסוף שאני כן אוהבת את הבן אדם אבל
זה פשוט לא הולך והכל נגמר.
אני לא מבינה איך קורה לי שאני מתאהבת ונדלקת על מישהו ופתאום
ככה זה עובר לי אחרי שכבר ביססתי את הקשר.
נראה לי משהו ממש דפוק אצלי אולי אני לא מסוגלת לשמור על קשר
אמר לי אחד ממכריי, ואני חושבת אולי פשוט כדאי שאני אעבור לצד
השני... למרות שגם זאת לא אופציה מלבבת למדיי.
כל מה שאני רוצה זה להימשך למישהו להתאהב בו עד מעל הראש
ולאהוב אותו שיהיה האחד והיחיד שלי ... זה כלכך מוגזם לבקש?
זה קיים בכלל? חברה טובה שלי אמרה לי אף פעם אל תסתפקי במישהו
אלא תשאפי להשיג בדיוק מה שאת חולמת... זה באמת קורה?
אני מכירה הרבה זוגות מאוהבים ואוהבים ואני לא רואה את עצמי
מוצאת מישהו שבאמצע אני לא אגיד לו די נגמר אני רוצה חופש אני
רוצה משהו חדש.
טוב אז בכל מקרה לא יודעת אם זה קיים. אם אתם קוראים את זה אני
מקווה שיש לכם אולי תשובה בשבילי כי אני בינתיים ממשיכה"לשבור
לבבות" את של חברים שלי ובמיוחד את שלי, וזה לא טוב ללב
ולנשמה. זה אוכל אותי מבפנים בגלל שאני מרגישה שמשהו ממש דפוק
אצלי שאני ככה הורסת קשרים. אולי לכם המאוהבים והאוהבים יש סוד
מסויים שעוזר לכם לשמור על היחסים... תגלו לי בבקשה כי אני
בינתיים נהרסת... אם אחד מהאנשים שאיכזבתי קורא את זה- אני
מצטערת.