[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פילדה רוזנפלד
/
סתו האהובה

פגשתי אותה בטיול חרמון של התנועה. היא הייתה יפה מאין כמוה.
היא כל הערב הסתובבה עם שי- מכור של התנועה. לא חשבתי עליה
באותו ערב. למחרת בבוקר עלינו לחרמון. התקוטטנו בשלג,
והתיישבנו כולנו בסוף במקום אחד, אני, סתו, שי, אלה ועוד שניים
נדמה לי, שאני לא זוכר. כולם הלכו לכאן ולשם ונשארנו רק שנינו,
אני וסתו. אני שכבתי על המעיל שלה כדי לא להירטב, והיא שכבה על
המעיל כשראשה מונח על הבטן שלי. שכבנו ודיברנו שלוש שעות למיטב
זיכרוני.הדיבורים היו דיבורי סרק בעיקר, על בית ספר ושום דבר
מיוחד. כל הזמן הזה ליטפתי לה את השיער(לא התנשקנו), זאת הייתה
הנאה צרופה.

בינתיים נפגשנו בהשתלמות של התנועה שהייתה לה כ- 25 דקות נסיעה
מהבית שלי (אנחנו גרים מרחק של שעתיים וחצי נסיעה). היא ביקשה
ממני לא לנשק אותה. מצאנו לעצמנו תנוחה חביבה לשכב בה וכך
שכבנו כל הערב. בסביבות 1 בלילה לחברים שלי נמאס לשבת ליד
המדורה עם החבר'ה מלב שרון. הם אמרו לי לבוא איתם הביתה(ישנתי
אצל אחד מהם). וקמתי מיד בלי להגיד מילה, זה קצת הפיל את סתו
על האדמה אמרתי שלום והלכנו. בפזיזות ובחוסר התחשבות מיצידי.
זה היה נחמד כשזה נמשך.

יומיים לאחר ההשתלמות היה כנס של התנועה. תיאמנו שאנחנו
הולכים. ישבנו רחוק מאחורה. אני נשארתי תקוע על מה שהיא אמרה
פעם קודמת.לא נישקתי אותה כל הערב. שי כל הזמן רצה להגיד לנו
איזה משהו, אבל הוא לא ניגש כי נראה היה שאנחנו עומדים להתנשק
בכל רגע. אחרי כ- 3 שעות היא שאלה אותי למה אני לא מנשק אותה.
אמרתי לה שזה בגלל שהיא ביקשה ממני פעם קודמת שנפגשנו. היא
אמרה שהיא ביקשה שאני לא אנשק אותה כי היא צריכה להתרכז בתכנים
שמעבירים הקומונרים(דיירי הקומונה ש"אחראים" על הפעילות
האיזורית). לקח לי קצת זמן לאכל, ובסוף הבנתי- היא רוצה שאני
אנשק אותה. היא אמרה משהו שלי נשמע כמו: "מה תעשה אם אני אגיד
לך ללכת ממני ולא להתקרב אלי יותר אף פעם?" אמרתי שזה בעיה
שלה. מסתבר בדיעבד שהיא אמרה: "מה תגיד אם אני אגיד לך תשתוק
ותנשק אותי?" ואז היא אמרה את זה ונישקתי אותה בלי לחשוב
פעמיים. זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי, ועכשיו אני חושב שגם
שלה. מה יותר מיותר מלסגור את הפה באמצע הנשיקה? התקופה הבאה
נכנסה לשלב שונה לגמרי.

ב 15 במרץ התקבלה החלטה חשובה בקשר להמשך הקשר בנינו. עד אז
אמרתי לכל מי ששאל אותי: "לא הגדרנו את הקשר שלנו, ואני בטח לא
אגדיר אותו בשבילך." זה היה יום שישי. היא התקשרה אלי, ואמרה
שאולי כדאי להגדיר את הקשר בינינו. היא הציעה שנגיד שאנחנו
חברים אבל טרחה להגיד הרבה פעמים שאם אני לא רוצה אני לא חייב.
אני חשבתי שכך הדבר כבר הרבה זמן, אבל לא אמרתי כלום, כי לא
רציתי להציק בקשר לדברים שלא כל כך הפריעו לי כמו
הגדרות.הסכמנו והיינו מאושרים.

לאחר מכן המשכנו לדבר באייסיקיו. היינו באינטרנט שעות דיברנו
הרבה יותר פתוח, ולעיתים קרובות דיברנו בציניות בכמויות. כל
יום ב 21 היינו באייסיקיו. זה היה כלל בנינו שלא נאמר מעולם.
עד היום אני זוכר שפעמיים היא לא הגיע בתשע עד תשע וחצי ומעולם
לא אמרתי לה שנפגעתי. תקופה זאת הייתה כיפית יותר משום שערכה
יותר זמן, כבר שבועיים לא הייתי באייסיקיו וזה חסר לי מאוד,
הידיעה שמישהו מחכה לך וסמך עליך שתגיע לשם בזמן.

בפסח הייתי אצלה פעם ראשונה. הייתי אצלה חמישה ימים מעולים.
לפני זה כבר ידעתי שאני אוהב אותה. לא יודע כמה לפני- לא יודע
אם לפני הנשיקה או אחרי. העברנו את הזמן בעיקר במזמוזים, שינה,
רביצה, מחשב ואוכל. באותו הזמן זאת הייתה הפעם הראשונה שאמרתי
לה שאני אוהב אותה. היא אמרה שגם היא(לא אמרה אוהבת). זה הקל
עלי מאוד לדעת שגם היא אוהבת אותי, גם אם היא לא אומרת את כל
המילים.      אלו היו חמישה ימים מעולים. כמובן חוץ מהעובדה
שאצלה בפסח אוכלים כשר.

התקופה הבאה היא תקופה בעייתית יותר. זאת תקופה שבא אני באתי
אליה כל שבוע-שבועיים. ההורים שלה לא מסכימים לה לנסוע
באוטובוס, אז אני באתי אליה. כל פעם שאני זוכר שהייתי אצלה אני
זוכר שבכיתי. אני לא יודע למה. ואחרי חודשיים לערך התחלתי גם
לבכות בבית כל לילה ולפעמים בצהרים. אני דואג להיכנס לחדר שלי
לפני שאני מתחיל לבכות. אני כבר לא יודע למה זה. פעם(הרבה
פעמים) זה היה בגלל שהייתי זקוק לחיבוק. לאחר מכן זה היה כי
פחדתי שהיא תזרוק אותי. ובתקופה האחרונה היא סיפרה לי שהיא
בוכה בגלל מה שאני עושה לה. אני רק מדמיין את הפנים שלה לפני
שהיא בוכה, עם הדמעה בעין, ואני מתחיל לבכות אוטמטית. בזמן
האחרון אני הולך לישון ב- 22 ונשאר ער עד 1 בלילה כי אני בוכה
3 שעות. אני קם בשש לעבוד, ומוצא את עצמי הזוי.

אני אוהב אותה, ותמיד אוהב. כרגע מערכת היחסים שלנו עוברת
טלטלה. אני מקווה שלא ניפרד בזמן הקרוב. אני לא מוכן לשקר לה
בתמורה לשימור הקשר. יש דברים שאני פשוט לא מסוגל לעשות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בועז, אם לא
תכניס סלוגן שלי
אני אתאבד, אבל
באמת בצורה
מזעזעת שתכה
הדים ותביך
אותך. למה אתה
צריך את זה, לא
יותר קל להכניס
סלוגן קטן?

אחד לא מתייאש
(בינתיים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/7/02 11:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פילדה רוזנפלד

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה