אצלי ערך הידידות הוא ערך מאוד גבוה, ואני מכבד את הבנאדם השני
המבקש לשמור על אפלטוניות אבל כשמכניסים מגע והאינטימיות עולה
-הגבולות מטשטשים ואני מוצא את עצמי חסר אונים .
על פי מה להתנהג ? ומה מותר לחשוב ?
ורגשות... אני לא נוהג להתידד עם אנשים טיפשים והיא לא תמימה.
אולי היא גם מרגישה ? אולי היא גם מחכה ? האם אני האיש הרע
בסיטואציה ?
אני מחולל את ערך הידידות ברגשות טמאים, אני הורס את האמון
שנבנה, אני לא כנה ונהפכתי לאינטרסנט, מה קורה פה ?!
בסך הכל ראיתי צד אחר בבן האדם, השמש באותו יום כנראה הייתה
חולה, וחשבתי לתומי - כ"כ כיף לנו ביחד, כשנהייה חברים זה יהיה
בדיוק אותו הדבר, אנחנו אותם האנשים...
היא לא תרצה, היא תשים אותי ללעג, תקרא לי בוגד, היא תאבד
עניין כי כבר אין אתגר - "הוא ממילא אוהב אותי, אז איפה
הכאב... ?"
היא תסתכל עלי כאובססיבי ותראה בי כנחות לעומתה, האגו שלה
ירקיע והמחשבות שלה יצפו את הלב, היא כבר תהיה שונה והיא תחשוב
שהיא ניצחה במלחמה...
ואני ? אני כבר לא אאהב אותה, אני אוהב את שירה הישנה .