פשוט מדהים כיצד כל העלים נושרים -
כעת שלכת צהובה תחת רגליי.
אף לא אחד נותר. רק ניצנים, הנשארים
דבקים בעטיני מיצי הבלאי.

שלום לך, עלה - היית לי יקר.
חבל שלא הכרנו. הענף הדק.
רואה, הנה עלה נוסף - נבעת, נשר,
להרגיעני במעופו צחק, זעק.

עלה, חכה, המתן! רק שתי מילות פרידה...
אך הנה הוא נופל, נמעך, נדרס.
כיצד חסכתי כל מילות האהבה?
שמיכת דווי עלה ניחם פרס.

ענף אחר ענף - לאים וצהובים,
סופגים בלהט כל טיפות הטל.
ריקם עפים, ריקם נופלים הגיבורים.
זוהב בכיסויים גזעי הדל.

זוכר? הם עוד ינצו, יפרחו,
יטילו שקדיהם על ראש השב.
אך עבורי עליי לעד הלכו,
ורק אנצור אותם בלב עכשיו.

וכשצריך, כשלהט מזומן יבריק מאל
מן השמים ויפציר בו: לך!
את ברכתו ישתוק ויקבל,
ושם ינוח - שורש גבעולך.