נעמי אלומים / רכבת |
לפנתאון השיממון לזבוח דם?
דבקה במפרשייך נפשי אשר לווית
ולא החזרת כשלבבי שקט-נדם.
כלום הברחתיך? רק התיימרתי להבין...
והתעמרתי בקולות רוחשי מרפא.
עיניי לאות, קרני ריסיי כבים -
תומי מחה מזכרוני עקבות חרפך.
אשרוד. צלקת מלאה מוגלת רקב
בציפורניי חרטתי על רוחי.
הזמן מחיר אושרי פסק, נקב
על כרטיסים מלאי אבק מתח בקו
מסלול רכבת המועכת את מוחי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|