גם את? גם את נכנעת, הרפית, כבית
לפנתאון השיממון לזבוח דם?
דבקה במפרשייך נפשי אשר לווית
ולא החזרת כשלבבי שקט-נדם.
כלום הברחתיך? רק התיימרתי להבין...
והתעמרתי בקולות רוחשי מרפא.
עיניי לאות, קרני ריסיי כבים -
תומי מחה מזכרוני עקבות חרפך.
אשרוד. צלקת מלאה מוגלת רקב
בציפורניי חרטתי על רוחי.
הזמן מחיר אושרי פסק, נקב
על כרטיסים מלאי אבק מתח בקו
מסלול רכבת המועכת את מוחי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.