מה זה הצורך הזה
הנואש
לרפד את עצמנו באהבה
כמו תיבה בקש?
למה אנחנו כל כך נהנים
לראות את האהובים עלינו
נאהבים
אולי זה בגלל שזה צורך בסיסי
אולי כי לא כיף להיות לבדי
אולי כי יש לי כל כך הרבה לתת
אולי כי בלי זה, העצבות פתאום נגלית
או אולי פשוט כי אנחנו מרגישים
שבלי אהבה אנחנו כמו יצור מפוחד
נופלים כל הזמן ממקומות גבוהים
למקום לא מרופד
וזה כואב
אז לא עדיף להיות אוהב? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.