תמיד תהיתי איך זה מרגיש.
תמיד תהיתי איך זה להיות עם מישהו כמו שאני באמת
תמיד תהיתי איך זה ירגיש לגעת בך
תמיד תהיתי איך זה יהיה לתת לך לגעת בי.
תמיד תהיתי איך זה יהיה לעצור רגע את הרכבת ולרוץ.
פשוט לרוץ לאן שזה לא יהיה...קדימה.
תמיד תהיתי איך זה יהיה להכניס אותך תחת כנפיי,
תמיד תהיתי איך אוכל לשמור אותך אצלי,
תמיד תהיתי מהי כנות ומתי בכלל אנו כנים עם עצמנו?
תמיד תהיתי מהי אהבה אמיתית, אהבה משחררת, אהבה אוניברסלית,
תמיד תהיתי איך קיים מצב בו ארצה לשחרר אך באותה מידה לא לתת
לך ללכת.
תמיד תהיתי מהי כוחה של מילה.
תמיד תהיתי מה ההבדל בין דיבור לשתיקה.
תמיד תהיתי מהו הרגע הנכון לאמר לך
כמה אני אוהבת, כמה אני רוצה.
תמיד תהיתי איך לא להשמע אחרת,
איך להיות מי שאני מבלי לאבד שום דבר,
תמיד תהיתי איך ההרגשה להיות שייך למשהו, למישהו.
תמיד תהיתי איך אוכל לעשות הכל ועדיין לא לפגוע.
תמיד תהיתי איך אוכל להתגבר על היצרים המיניים ועם זאת להשאר
בחיים,
תמיד תהיתי איך נוכל להמשיך ולשכב ועם זאת להשאר ידידים.
תמיד תהיתי אם הקשר שלנו יכול איי פעם להסתיים
וכי מתי בדיוק הוא התחיל.
תמיד תהיתי מה ההבדל בין חלום למציאות
תמיד תהיתי מתי אני בכלל ישנה ומתי ערה
תמיד תהיתי אם אתה איתי כשאתה איתי
תמיד כשאתה פה - אני מתגעגעת אליך כפליים.
תמיד כשאנו יחד אני מחכה לרגע בו ניפרד,
שאוכל לדבר איתך ולספר לך מה עשיתי היום.
תמיד שאתה פה - אני לא.
תמיד תהיתי איך זה מרגיש להיות גם פה וגם איתך.
תמיד תהיתי אם תקבל אותי כמו שאני באמת
תמיד תהיתי אם תאמין לי כשאומר לך
כל מה שאני מרגישה כלפיך,
עדיין תוהה אם תאמין לי,
אחרי שהצהרתי לכולם.
אחרי ששיכנעתי את כולם
ובכלל גם את עצמי.

תמיד תהיתי אם אתה באמת אוהב אותי.
וכנראה שאף פעם לא אדע באמת.