משהו מת בי.
משהו שהיה פעם חי, צוחק, נושם, מאושר, נוצץ.
משהו מת בי מאז.
משהו מת בי כשקברנו את אבא.
משהו שהיה פעם חי, נוגע, מלטף, אוהב.
משהו שהיה פעם מקום המפלט שלי. הנחמה היחידה שלי,
משהו מת בתוכי.
משהו מת ושאב הכל פנימה,
חור שחור נפער בי ועטה ערפל על כל האור.
משהו מת בי כשהלכת.
משהו מת בתוכי כשהבנתי שכבר לא תחזור.
משהו התרסק בי וריסק את תוכי כשהבנתי ממך
ששוב לא תבוא, לא תחייה, לא תאיר, לא תיגע.
משהו מת בתוכי, מחכה למכות החשמל,
מחכה למסכת החמצן ופעולות ההחיאה,
מחכה לזה שיעיר אותי מהשינה העמוקה,
מהמוות הקליני הזה, משהו מת בי וכה כמהה
לחיות...שוב, לצחוק, לנשום, להיות מאושר,
לנצוץ, לגעת ללטף...לאהוב, שוב. |