עד שהמושיע שלי יועיל בטובו להגיע- אני לבד,
בועטת, בוכה וצועקת לבד, בצד.
מתישהו, בעתיד הרחוק
מישהו יושיט לה יד.
מהציפיה לאותו אחד
היא מצליחה להחזיק מעמד.
ובינתיים, היא כל כך לבד
ובועטת, ובוכה... לבד, בצד
אף אחד לא רואה,
אף אחד לא שומע
והיא בועטת, והיא מוחה
ופשוט לא מצליחה להיות שמחה
וקשה לה, וכואב
ואנשים דורכים עליה בלי לשים לב,
והיא צורחת- "אני כאן!"
אבל הם שכחו שהיא קיימת כבר מזמן... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.