גיל ההתבגרות מוגדר כתקופה שבין הגילאים 12 עד 18. נאמר כי הוא
מתבטא פיסית בגדילה, מצבי רוח משתנים, ובעיות הורמונליות.
אבל למעשה, להתבגר זה הרבה יותר מזה.

זה לקום בבוקר ולהתלבט שעה על איזו חולצה ללבוש.

זה לשבת רבע שעה מול המראה ולחשוב, "אלוהים, אני כזאתי
מכוערת."

זה המריבות עם ההורים על כל נושא

זה לחשוב כל הזמן "להתקשר אליו? הוא הולך להתקשר אליי?"

זה שהמילים נתקעות כשאתה בדיוק מדבר "איתה"

זה חצ'קון זוועתי על האף בדיוק לפני דייט "איתו"

זה התמוטטויות עצבים על המכנסיים שלך שבכביסה..

אבל זה גם אהבה ראשונה

מסיבות מטורפות

זה להתעורר בבוקר על הריצפה עם האנגאובר רצחני לדעת, שאם יבוא
לך להקיא, תמיד יהיה מי שיחזיק לך את השיער לאחור

שתמיד יהיה מישהו שייתן לך להעתיק במבחן

שאם לבחור "ההוא" תהיה חברה, תמיד תהיה מי שתגנוב את הבגדים
שלה מהמלתחות בבי"ס..

וכל האירוניה הזאת
וכל הסבל הזה
כל הדכאונות והבכי
כל הבעיות עם ההורים והשאר..

לשרוד את כל זה,
זה המהות של להיות מתבגר.



מוקדש לכל המתבגרים באשר הם, לטוב ולרע, בעיקר לאלו שחווים
את הקטע הזה של אהבת נעורים. זה החלק האהוב עליי