בשעה 12 בלילה, כמו סינדרלה ממין זכר, אתה פונה אלי ואומר:
"נלך לישון?" או לשם הגיוון: "נתקפל?", אני מהנהנת להסכמה ואז
אתה מתחיל את הריטואל הזה שלך, המדויק להפליא. תפתח את התהליך
בצעדה קצרה לחדר השינה, תפנה מבטך הבוחן, לכיוון הארון, בו
החולצות הקצרות בערמה אחת ולצדן שוכנות החולצות הארוכות בערמה
נפרדת. תעיף מבט בגופיות הלבנות המקופלות, בסדר מופתי, כמו
חיילים ממושמעים, ומתוכן תשלוף גופייה צחורה אחת ותלבש אותה.
לאחר מכן תוציא גם את מכנסי הבוקסר הדהויים ותחליק לתוכם. אני
עדיין בסלון, בוהה בחדשות של חצות, כאילו משהו השתנה מאז
החדשות של 9.

מחדר השינה תצעד, בצעדים מדודים, לכיוון האמבטיה. תסיר,
בתנועות סיבוביות מושלמות, את מכסה בקבוק המי-פה הירוקים, כי
לאדומים יש טעם מתוק מידי, כדברייך, ותכניס כמות מדודה לפי
הפקק, אל פיך. 2 דקות על השעון תגרגר ובו זמנית תשב על האסלה
המכוסה, ותנקה אוזניים, למרות שאתה יודע שהמקלות האלה כל יום
באוזניים הם לא דבר בריא בכלל, לפי דעת כל רופא משפחה מצוי.
כשתסיים לגרגר, תתחיל בצחצוח השיניים - את שורת השיניים
העליונות תצחצח בתנועות קבועות מלמעלה למטה ואת התחתונות בדיוק
להפך, לפי הוראות השיננית שלך. גם כאן תמדוד 2 דקות תמימות.
בזמן שאתה כמעט תסיים אני אספיק לגמור לראות את המבזק, לצחצח
שיניים (לפי שיטה שאתה טוען שאפילו אני אינני יודעת את כלליה,
או כמו שאמרת לי פעם: "זה סוד שמור, את ההוראות של השיטה
החביאו במרתפי השב"כ, בקופסה סגורה הרמטית"). אסתרק, אמרח קרם
גוף שכן אני בחוסר היסודיות המשוועת שלי עושה הכל בזריזות.

תדליק את המערכת ללא כל התעמקות בתחנה אליה היא מכוונת, ותשאיר
אותה כך, תלחץ פעמיים על SLEEP, כדי שתוך שעה מהרגע הנוכחי,
המוסיקה תיפסק מעצמה. אתה הרי לא יכול להירדם אם יש רעש, ולכן
תנמיך כמעט עד מינימום את הווליום. ואני, אני בלי מוסיקה נמקה.


תתקדם לחדר השינה ובפרט למיטה, תושיט יד לשעון המעורר, תכוון
אותו כמידי לילה לרבע לשבע בדיוק, ולאחר מכן תפתח את עיתון
הגלובס ותעיין בו בהתלהבות, כאילו היה מדור ציפורה בכבודו
ובעצמו. במשך 10 דקות בערך תספיק להתעדכן במצב השוק, השוק בו
אתה מרוכז יותר מכל דבר אחר, אולי למעט הציור. תמיד אשאל אותך,
בזמן שאתה מתחבר לאינטרנט, בפעם המי יודע כמה היום, כדי לראות
מה עשו המניות שלך, "את מי אתה אוהב יותר, אותי או את השוק?"
או "אם תראה אותי בעירום מלא, מתחילה סטרפטיז, ומנגד על מסך
המחשב ירצד לו מצב השוק, במי תבחר להתבונן קודם?". ולי תענה:
"את והשאלות הדביליות שלך". התשובה הקבועה שלך. בינתיים אני
אקרא את מוסף סגנון או תרבות או כל מדור בידורי אחר, לא משנה
לי מה, העיקר שזה לא מצריך ממני לאמץ את התאים האפורים, המעטים
שלי, יתר על המידה.

ננסה שנינו להירדם, על הסקס נוותר היום כי :"ממי, אני עייף,
מת". אתה תירדם תוך דקה מקסימום. לי ייקח זמן רב, אתבונן בך
ישן, עם הפנים עמוק בתוך הכר, אנסה להעיר אותך כדי שתתהפך,
מתוך שינה תמלל משפט חסר כל תוכן ולא תקשיב לעצותיי, ובבוקר
תקום עם צוואר תפוס שוב.

בבוקר, תתגלח, למרות שאני תמיד מבקשת ממך לגדל זקן צרפתי ואותי
אתה פותר ב: "זה לא מקובל ללכת ככה בבנק, זה חלק מקוד הלבוש".
תלבש מכנס מחויט היטב וחולצה שגיהצת בקפידה אמש. ותצא השכם
מוקדם לדרכך. אני אחזור לישון עוד שעה לפחות ולבסוף אגרד את
עצמי מהמיטה בחוסר רצון. אצא לעבודה כולי צבעונית, "כי אין לי
עוד מקומות ללבוש את כל הבגדים היפים שלי". וכך יתחיל לו עוד
בוקר לחיינו המשותפים.