|
הכל התחיל שהוא בא אלי
שהוא אמר לי
את שלושת המילים האלה
ואני פשוט לא יכולתי לשמוע את זה
במיוחד עכשיו
כי אני לא יודע מה לעשות עם זה
איך להתמודד איתו
אז שתקתי
ורק אמרתי אני לא רוצה....
אני לא אוהב...
אבל ידעתי שאני משקר לעצמי הרבה יותר מאשר אני משקר לו
אבל מה לעשות, אני חי באשליות
וכך זה המשיך שבוע, שבועיים
אבל לא יכולתי יותר
זה אכל אותי מבפנים
אז החלטתי להגיד לו את האמת
אז הלכתי אליו הבייתה
אמרתי לו לשבת
ואז פתחתי את הפה
אבל לא יצא כלום ממנו
פשוט לא הייתי מסוגל
אני לא מוכן לזה נפשית לספר לו
זה יהרוס את החברות שלנו
אבל אמרתי לעצמי למה לא
אם הוא חבר אמיתי שלי אנחנו נשאר בקשר גם אחרי שיקרה משהו
אז שוב פתחתי את הפה
והפעם כן יצא מה שרציתי להגיד
אבל זה לא הייתה התגובה שציפיתי
ומאז התנתק הקשר שלנו
ואני לא מבין מה קרה
אני רק אמרתי ש...גם אני...גם אני...
אוהב אותה |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.