|
זה זמן מדוייק לשורר
תעצומות נפש
כל הכאבים קורעים את הים
לשניים:
ארץ זרה
והחול שבין האצבעות
שאהבת אנשים בחייך
ועצמת את עינייך
כשהסתיו מלמל עלי שלכת
בשערות איש לא מוכר
שחלף מול חלונך
ובחלומך ראית ילד
שעיניו מהמקום ההוא
שהיית בו, שאליו את מטפטפת את עצמך
בשירים,
וראשו לימונים צוחקים,
ובתוכו פנימה הולכת ותופחת
ידיעת כל
אותם דברים שיכולים להתיק כוכבים ממסלולם
אל מתחת לפנס רחוב בשדרה בעיר סואנת
מלחיה נרדמו כולם
ויעלם הניצוץ
ויתרוקנו הנבואות
ואנשים יכתבו
בפיח ארובותיהם את פחדם הנורא ביותר
שמא תזנק ידיעה מבין הפחים
ערמות אשפת רגש
ידיפו ניחוחות של עננים
אלוהים ילטף בשולי אדרתו
את הטעות הגדולה מכל
ואני אלחש באוזנך:
חורף בא
|
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.