|
עם הסגולה ניצב
עם שלל צבעי מלחמה דבוקים על פניו
שר את השיר לשלום...
ומוליך את ילדיו לגרדום
הצביעות שבפנינו
מדגישה את חיוכינו
פרצופנו אומר ניצחון...
כשליבנו בוכה מרות על הכשלון
עם סגולה וניצחון
מסרב להכיר בכשלון
בוהק צבעי הקשת מסביבנו...
מעוור את עינינו ומחריב את ליבנו
ילדינו שעל הגרדום
לא יכבשו את אותות הנצחון
עם סגולה של אלוהיו...
אך מפקיר הוא את בניו
ויחפש עם הסגולה
מנין תבוא הגאולה
רוצה לחזור לממלכת יהודה
בשכרון חושיו שבוי
אינו רואה כי דרכו אבודה...
ולא שוכח לומר לאל תודה! |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.