"אורי אקרא לו, אורי שלי;
רך וצלול הוא השם הקצר.
רסיס נהרה."
רחל
את זוכרת, לפני שנתיים
לחצתי את ידך לליבי,
הסתכלת לי ישר בעיניים
והבטחת שלא תעזבי.
את יודעת, לפעמים, בלילה,
כשאני הולך בגן לבדי,
אני מושך אצבעות למעלה,
שידך תתפוס את ידי.
כשסיוט לא נותן מנוחה לעיניים,
אני לוחש לך בקול רועד,
כדי שרק את תשמעי בשמיים,
"אימא, אני מפחד". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.