[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לכל פתרון יש בעיה,
גם עם לא בעולם הזה, אז בעולם הבא.
שאלות רבות הצפות מסביבנו,
מחפשות פתרון עמוק במחשבותינו.
למה לחכות לתשובות, כשהן ממולך מקפצות,
מול העיניים רצות, לתשובה מימך מחכות?
פתרון לרגש זה כבר נושא יותר רגיש,
תשובות לרגשות לא ניתן סתם כך להלביש/להכחיש.
כמו צמח הגודל ומחכה לאור,
מימך מצפה לתשובה ואת ממענת לבחור.
מרגיש כמו דג באקווריום, שוחה בין החומות,
סופר את הדקות שמרגע לרגע יותר דומות.
מבעד לזכוכית מסתכל על העולם,
שאת קיומי מכחיש כאילו אינני כלל שם.
רוצה לברוח אל הבלתי נודע,
את כל היקר לי לשאת במזוודה.
על אי בודד אי שם בלב ים,
רוצה אני למצוא את אשר אינו קיים.
לחרוט על עץ את הזכרונות,
רגעים קטנים של אושר, שאספתי בצרורות.
בדם ואש המילים נכתבו,
ואת ממענת להפנים, כאילו אומרת כן ירבו.
אותן דקות שחלפו עם הזמן,
עמוק בתוך האופק מוצאות את יעדן.
עננים רבים יש באופק,
ורק אחדים מהם עושים משהו לדופק.
חיוך שנקלט בין תמונות קטועות,
מנסה ליצור מן אשלייה שכזאת.
מחפש פתרון לרגש כה חזק,
שמרסק את ליבי ברגע של מחנק.
יודע שהתשובות כתובות בכוכבים,
שאת ליבי מאירים לך ישר מול הפנים.
כל כוכב מנצנץ לו אי שם במרכב,
מחכה  לחיבור אל עוד לב מאוהב.
מחפש לי תשובות בידיעה שלא המצא,
אך טיפש הוא האדם שהתייאש בלי שניסה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יפרסמו
לא יפרסמו
יפרסמו
לא יפרסמו
יפרסמו
לא יפרסמו...








מישהי עם פרח


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/7/02 16:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליזי קופרמן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה