כל-כך הרבה זמן שלא עשיתי את זה..
ליבי הפצוע דימם ולכלך את הכר
במטען של דמעות כבדות,מתייסרות
שכמו נאגרו בי עמוק אל מול הסערות
"שקרנית מלוכלכת"..ציטטי לעצמי
נזכרת בביטוי שקושר יחד עם שמי
כמו מהדהדות המילים,עמוק בתוכי
"אף פעם לא אהבת אותי"..הדהד השני
וליבי נקרע שוב, מתייפח עמוק בקרבי
כמו מזכיר כי הכאב עמוק משחשבתי..
"קטנה ולא מבינה.." הנה עוד אחד מגיע
למרדף הדמעות שאל קיצו לעולם לא אגיע
כמו הר-געש מתפרץ בלבה בוערת ומתלהטת
ואני..
לא אדע.
איך מזו התמונה,
המסגרת נעלמה.
יודעת כי לא שיקרתי
זוכרת איך אהבתי
ומבינה עד כמה כאבתי
מפזרת שאריות יגון אחרונות
אל כרית שאין בה מקום לדמעות נוספות
ומחר לאור בוקר אייבשה בשמש
ולא אשאיר שום זכר לליל אמש.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.