אנחנו בעיצומה של מלחמה.
מלחמה אבסורדית המנוהלת בידי פרות קדושות שיורות חצים לכל
עבר.
וכשחץ שכזה פוגע במטרה (בנו), אנחנו לא נחתכים, נפצעים או
מתים.
למעשה לא מתרחש שום תהליך של הפחתה בשדה הקרב הציורי הזה.
להפך. כשהחץ פוגע במטרה, באופן פרדוקסלי, אנחנו הופכים ל"פרה".
וכך, בלי משים, גם אנחנו חלק מהעדר.
וברגע שנתחיל לירות חצים, גם לנו ישימו הילה על הראש.

אז יש כאלה שייקראו לזה "הומניזציה". חלק בלתי נפרד מאבולוציה
ארוכת שנים, שהציבה אותנו בתוך מסגרת ברורה ומסודרת.
אבל רק כשנפרוץ את גבולות המסגרת הזאת,
ונסתכל על תמונת העולם הבנאלי שלנו מבחוץ, נבין שהתהליך בו בן
אנוש הופך לפרה, נקרא "דה-הומניזציה". (מוו לא?)